שנים
מה הופך אדם לפסיכיאטר טוב?
שנים.
שנים שלוקח ללמוד שהפרטים הקטנים ביותר בחיים של המטופלים יכולים להיות החלק המשמעותי והמרגש ביותר בסיפור שלהם.
שנים של האזנה לסיפורים על אהבה, כעס או אובדן עד שהדפוסים הופכים יותר ברורים ופחות מעורבלים.
שנים של סיפורים כל כך שונים וחריגים, כל כך זרים בקצה הביזארי של האנושות עד ששום דבר לא מפתיע אותך יותר אבל הכל נשאר מעניין.
שנים שבהם אתה ממשיך לנסות כל דבר חדש תחת השמש עד שאתה מבין שאין דבר כזה.
שנים של מחשבות אשמה, מחשבות אשמה כבדות על מטופל שלך שאיננו יותר בחיים, למרות שאתה יודע בלב שלך שעשית כל דבר אפשרי כדי לאפשר לו להמשיך לחיות.
שנים שבהם אתה מרגיש כמו סטודנט, אחר כך כמו רופא, אחר כך כמו יועץ, אחר כך כמו עובד סוציאלי, אחר כך כמו אחות ואז כמו פסיכיאטר ושוב כמו סטודנט. ואז אתה מבין שהיית צריך להרגיש כמו כל אחד מהם בנפרד וכמו כולם ביחד.
שנים שבהם אתה לומד עד כמה התזמון חשוב. אם אתה אומר את זה מוקדם מדי המטופל לא מוכן עדיין לשמוע את מה שיש לך לומר. אם אתה אומר מאוחר מדי, יתכן והמטופל כבר לא נמצא שם בכדי לשמוע.
שנים של הכנה לטעות שתגיע, ואיך לקבל אותה בצורה הטובה והפרודוקטיבית ביותר.
שנים מלאות ברגעים קטנים של אושר שבהם אתה רואה ניצוץ קטן של תובנה, שכל כך קשה להגיע אליה הופך בבת אחת ללהבה גדולה של בטחון עצמי.
שנים שבהם אתה מבין שאם אתה עושה את העבודה שלך בצורה הטובה ביותר, המטופלים לא יזדקקו לך יותר ותוכל לסייע להם לומר שלום.
שנים שבהן אתה מבין שאם בארגז הכלים שלך יש רק פטיש, אז כל מי שנכנס בדלת של הקליניקה ייראה לך כמו מסמר.
שנים של ידיעה וסיפוק על כך שאנשים יספרו לך את הפחדים הכי גדולים שלהם ואת הסודות הכי כמוסים שלהם ואתה תוכל לשמור את זה אצלך.
שנים של איזון בין העניין בלראות משהו כל כך מוזר וחריג ומעניין, ללמוד אותו ולחקור אותו ואז תמיד, אבל תמיד, לחזור לאנושיות של האדם הסובל שמולך, שמתמודד עם אותה מוזרות.
שנים שבהם אתה מגלה את הדברים שאתה לא יודע, ולהבין שככל שעובר הזמן הרשימה רק מתארכת.
שנים של הבנה שככל שאתה לחוץ, עמוס ומוטרד ממצבם של המטופלים שלך ואתה לא יודע איך להתמודד איתם, תוכל להעזר בדוגמאות ובכלים שנתנו לך המורים שלך.
שנים של פחד מחוסר משמעות, בזמן שאתה מבין שאוזן קשבת, מילה טובה ולב מבין ישאירו אותך תמיד רלוונטי.
שנים של החיים שלך בזמן שיכולת לעשות משהו, כל דבר אחר.
שנים שבהם הבנת שאי אפשר למצוא עיסוק אחר שהוא אצילי יותר או ראוי יותר.
מה הופך אדם לפסיכיאטר טוב?
שנים.
———
הפוסט הזה תורגם (באישור) לעברית מתוך הבלוג של גרג סמית, פסיכיאטר אמריקאי.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
2 תגובות לרשימה ”שנים“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום רביעי, 15 באוגוסט 2012 בשעה 12:50
וואו. מרגש. כבר התכוונתי להחמיא לך על הכתיבה המדוייקת עד שהגעתי לסוף וראיתי שזה מתורגם, ובכל זאת, שאפו על התרגום וגם על זה שאם אתה מזדהה עם הדברים (ונראה שכך) גם על כך מגיע לך כל הכבוד.
אוהבת את הכתיבה שלך. תמשיך כך.
יום ראשון, 19 באוגוסט 2012 בשעה 18:11
נוגע ומדוייק , ואם תרגמת סימן שזה נוגע בעומקך ….
אופיר