הארץ פרסם בערב יום הכיפורים תרגום לכתבה של בן גולדאקר, שהיא בעצם הקדמה לספרו החדש "Bad Pharma". הכותרת לכתבה היא "האמת על תעשיית התרופות", ובטקסט מספר גולדאקר כיצד חברות התרופות עושות מניפולציה של נתונים על מנת לגרום לרופאים לחשוב שתרופות עובדות בזמן שהן אינן עובדות. בלי קשר, בן כותב את הבלוג המשובח Bad Science שמומלץ לקריאה.

קצת רקע על תרופות

במערכת הרפואית העולמית שהיא אינטראקציה בין חולים-רופאים-ממשלות-חברות תרופות-תאגידי בריאות, עיקר המחקר הרפואי ממומן על ידי חברות תרופות פרטיות שהן גופים למטרות רווח. הממשלות אמורות מצד אחד לדאוג לרווחת האזרחים ולהגביל את היד החופשית של חברות פרטיות כדי שלא ימכרו לנו תרופות שאינן מטפלות באמת, ומצד שני הן רוצות להוציא כמה שפחות כסף על בריאות. ישנו מנגנון מורכב שאמור לדאוג שרק תרופות שבאמת עוזרות יוכלו להיות משווקות, אבל במשך השנים כמו בתעשיית הבנקאות, גם חברות התרופות למדו איך לתפעל את המערכת באופן חוקי לחלוטין על מנת לאשר לשיווק תרופות שלא בטוח שהן טובות יותר מתרופות אחרות וזולות יותר.

גם מערכת הבריאות לא טומנת את ידה בצלחת: יותר מדי אנשים כיום נוטלים יותר מדי תרופות. בין אם מדובר בחולים, בקשישים או בילדים, יותר מדי תרופות מסתובבות בעולם. יש לכך סיבות רבות שהן מעבר לאחריות חברות התרופות. המטופלים שבאים לרופא ורוצים פתרון מיידי, הרופאים שמתעסקים רק בתחום הספציפי שלהם ומתעלמים מתרופות אחרות שנתנו רופאים אחרים, תאגידי הבריאות שרוצים שרופאים יראו יותר אנשים בפחות זמן, חברות התרופות שמציעות פתרונות קסם לכאורה, הממשלות שלא מתקצבות את מערכות הבריאות כדי שלעובדים יהיה זמן מספיק למטופלים שלהם, והמטופלים שהם בעצם האזרחים, שלא מפילים ממשלות שלא עוצרות את המעגל הזה. כלומר, המציאות מאד מורכבת, ולכולם יש חלק בה.

כמובן, הכי קל זה לתקוף את חברות התרופות. כי זה התאגידים, הכסף הגדול. הקונספירציה. אבל אין פה באמת קונספירציה אלא כשל חשיבה כללי, שכולם חלק ממנו.

על תרופות וחברות התרופות

שלא יהיה צל של ספק: התרופות עובדות ועוזרות, יש להן תפקיד חשוב מאד בשמירה על בריאותנו ואיכות חיינו. גם המבקרים הכי גדולים של התרופות (ובכלל זה בן גולדאקר) לא חושבים שהתרופות לא עובדות, אלא שהתהליך פגום ומוביל להטיה לא נכונה של הטיפול התרופתי. חברות התרופות השתמשו בכסף העצום שהן צברו כדי להשפיע על רופאים, חוקרים, האינטרנט, העיתונות המקצועית וגופים ממשלתיים. גם הרופאים הם חלק מהמצב הזה. התרופות שהכי נרשמות כיום הן תרופות נוגדות דיכאון, תרופות הרגעה, תרופות שינה, תרופות נגד כאבים ותרופות מעוררות. 70% מהתרופות הללו נרשמות על ידי רופאי משפחה מוגבלים בזמן שנלחצים מצד אחד על ידי קופות החולים וחברות הביטוח ומצד שני על ידי מטופלים, בפגישות של 7 דקות שאין עליהם ביקורת.

אבל בניגוד לפופוליזם הצעקני שמלווה את הכתבה והתגובות המתלהמות, בשנים האחרונות יש גם הרבה יותר מודעות לתופעה הזו. לכן לדוגמא כיום כדי לפרסם מחקר בעיתון מדעי רציני, חייבים טרם התחלת המחקר לרשום את המחקר באתר פומבי שכל אחד יכול להכנס אליו, שם גם מפורטים הליכי המחקר, המדדים שייבדקו וזאת כדי שלא יוכלו לשנות אותם בדיעבד אם הם לא ימצאו חן בעיני מישהו. חייבים גם לפרסם את תוצאות המחקר ובחלק מהמקומות אפילו חובה לפרסם את הנתונים הגולמיים של התוצאות לפני שמנתחים אותם. בצורה זו אף אחד לא יכול להסתיר יותר מידע.

בנוסף, יש יותר ויותר מגבלות על חברות התרופות, כדי למנוע השפעה לא ראויה על קבלת החלטות של רופאים. לידיעתכם, המצב בארץ טוב בהרבה מהמצב בחו"ל, שם לדוגמא חברות התרופות יכולות לדעת איזה תרופות הרופא רושם למטופליו ולתגמל אותו בהתאם (בארץ זה לא אפשרי). מסיבות אלו בארצות רבות המחוקקים מתחילים לחוקק חוקים שימנעו השפעה לא רצויה של גופים על שיקול דעת מקצועי של רופאים.

מה אפשר לעשות?

1. להגביל בצורה משמעותית את היכולת של חברות התרופות להשפיע על רופאים ומקבלי החלטות במערכת הבריאות
2. לתת עונשים כבדים לחברות תרופות שמשווקות מוצרים בתחומים שאין להם אישור (כמו לשווק תרופה לסוכרת לאנשים שסובלים מכאבי ברכיים)
3. לפתח מערכת ציבורית ארצית שיכולה לגלות ריבוי תרופות אצל מטופלים
4. לפקח טוב יותר על הרגלי מתן תרופות של רופאים.