שאל את הפסיכיאטר: על ויתור סודיות
נושא מאד רגיש שמטריד רבים שפונים אל הרופא שלהם בכלל, ובמיוחד בתחום הפסיכיאטריה הוא נושא ויתור הסודיות. כשאדם הולך לרופא, הוא לא מצפה שהשכנים, בני המשפחה או גופים אחרים יקבלו מידע על מצבו הרפואי בלי רשותו המפורשת. קוראים לזה סודיות רפואית והיא נועדה לשמור על פרטיות המטופל, ולאפשר החלפת מידע בטוחה. אך מה קורה כשגורמים זרים מתחילים לדרוש מאיתנו לותר על פרטיותנו?
כתבה אלי מישהי בדואר האלקטרוני
אודה לך מאוד על התייחסות לנושא לא מדובר ואפילו נסתר דבר שמקשה על ההתמצאות וההחלטה:
אני אשה בת 30+ ששוקלת בקשת קצבת נכות על רקע נפשי לראשונה בחיי. מאוד חוששת מסטיגמה ביחוד בהקשר של חיפוש עבודה. נודע לי כי היום מעסיקים רבים מבקשים ממועמד לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית כתנאי קבלה לעבודה או טופס פרופיל רפואי עי רופא משפחה(שממילא חשוף לתיק רופא פסיכי' בקופה) האם התופעה מוכרת לך ? בגילי ועם הקוח המקצועי שלי יהיה לי קושי במציאת עבודה ולכן ההתלבטות כפולה . אשמח מאוד לשמוע דעה/פרטים רלוונטיים?
כאמור, זו בעיה שיש לה הבטים חוקיים, חברתיים ואתיים. כל מנת להתייחס להבטים החוקיים, ביקשתי את תגובת עו"ד יהונתן קלינגר.
בגדול, ספק אם ניתן לחייב אותה לחתום על ויתור סודיות על ידי מעסיק לכל סיבה. בגדול, לאחרונה החלה מגמה של צמצום השימוש בטפסים לויתור על סודיות, מתוך הבנה כי הויתור אינו רלוונטי בדרך הכלל לצורך העבודה. מנגד, השבוע בעא 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס, בית המשפט העליון אישר שניתן (כחלק ממכרז למשווק אזורי של מפעל הפיס) לאפשר גישה למרשם הפלילי.
ההנחה היא כי ויתור על סודיות רפואית, מרגע שניתן, יעמוד בתוקף. אבל, בשלב ראיון העבודה אפשר לסרב. הבעיה תחל ברגע שהסירוב ישמש כנגד המועמד לעבודה, כי בסופו של דבר לא תהיה דרך להוכיח כי האדם לא התקבל לעבודתו בגלל הסירוב.
הויתור על הסודיות הרפואית הוא נוהג רע, אבל לצערנו כנראה שאי אפשר להתחמק ממנו בישראל. עד שהכמות לא תהיה משמעותית יותר, ועד שהעניין יגיע לפתחי בית המשפט בצורה משמעותית יותר, ככל הנראה שיש כאן בעיה רצינית.
כמובן, שיהונתן מתייחס בעיקר למשמעות של העבירה של חדירה לפרטיות, ועבירה על חוקי אפליית אנשים עם מוגבלויות. אבל הבעיה רחבה יותר, כי פעמים רבות אנשים שופטים אנשים אחרים על בסיס מידע חסר. כלומר אם למעסיק יהיה מידע שעובד פוטנציאלי סובל ממחלה מסויימת, הוא ישפוט אותו לפי המידע, ולא בהכרח לפי התפקוד או התועלת שלו למקום התעסוקה. החוק נועד למנוע אפשרות של פסילה מראש על פי קריטריונים אסורים.
אלא מה? שהמציאות מאפשרת לעקוף את החוק. הסיכוי שאדם שסובל מדיכאון או חרדות ושלא יתקבל לעבודה, ונניח שאנו יודעים בוודאות שסיבת הדחיה היא הנכות הנפשית ולמרות שיש לו את הכישורים המתאימים ויכולת התפקוד המתאימה, עדיין לא יתבע את המעסיק הפוטנציאלי, וזאת כיוון שנכות נחשבת בתרבות שלנו לבושא, ועוד יותר כאשר מדובר בנכות נפשית. הנכה יתבייש לתבוע, כיוון שאז הנכות שלו תתפרסם ברבים, והרי הוא מתבייש בנכותו. בצורה זו הן המעסיקים והן הציבור מנציחים את העוולה הזו. יותר מכך, אנשים שסובלים מנכות ומעוניינים לעבוד, לא יפנו לטיפול מחשש שמצבם התעסוקתי יפגע, וכך הם נפגעים פעמיים – הם גם לא מקבלים טיפול וגם יכולתם לתפקד נפגעת. המציאות היא שאנשים שחוששים מאד, בוחרים שלא לפנות לטיפול במערכת הציבורית, לא לעמוד על זכויתיהם ובסופו של דבר נאלצים לסבול עוד.
פתרון אפשרי, הוא לאסור בחוק לבקש ויתור סודיות מצד מעסיקים – ובאמת, למה שמעסיק פוטנציאלי ידע אם יש לי סכרת כל עוד אינה מפריעה לעבודתי? ואם מפריעה לעבודתי במילא לא אתפקד ולא אוכל להמשיך בה. מעסיק שידרוש ויתור סודיות רפואית (למעט בתחומים הקשורים במישרין לעניין, נניח בעיות ראייה אצל טייס), יענש בצורה אוטומטית.
אני מקווה שארגוני המטופלים, חברי הכנסת החדשים ואפילו ארגוני הרופאים ירימו את הכפפה ויחלו לפעול נגד הנוהג הרע הזה.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
3 תגובות לרשימה ”שאל את הפסיכיאטר: על ויתור סודיות“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שישי, 10 במאי 2013 בשעה 18:50
הבעיה היא מהותית יותר בנושא סודיות הרפואית בבריאות הנפש, כידוע לך, האמנזה כוללת לעתים התייחסות המטופל לצד ג' , בעיות של צד ג' (הורים בהדרכת הורים), בעיות במשפחה (למשל מה קורה כאשר מטופל מספר בפסיכותרפיה על סודות לגבי המשפחה, התייחסותו לילדיו כשאלו ידרשו את הרשומה הרפואית לאחר מותו).
בעיה נוספת כאובה ולא מטופלת היא נושא התכתובת האישית שלצערי בבתי"ח רבים מוכנסת לרובליקת הבדיקה/אמנזה/מהלך ודיון בתוך הטפסים הרפואים הממוחשבים והלא ממוחשבים. מדובר כאן בפרשנות שמקומה הוא בתרשומת האישית, שלצערי אין לה מקום מאובטח.
ראוי שתרשומת אישית תהיה במערכת הממוחשבת מצרכי אבטחת מידע, אך רק המשתמש יוכל לצפות בה ולא אף מטפל או חלילה המטופל בעת הוצאת רשומה רפואית.
נושא ויתור הסודיות מחייב את המחוקק, לחוקק חוקים נגד אפלייה על רקע של וס"ר, הן בביטוחים הרפואים והן במקומות העבודה. המחוקק חייב להגדיר היכן זה רלוונטי (לפי חוק זכויות החולה רק במקרה של טיפול בחולה), וכשזה לא רלוונטי עליו להגביל זאת רק לנותני שירותים ( רווחה, בטל"א ומשרד הבריאות וכו'). מעסיק אינו נותן שירות .
יום רביעי, 09 במרץ 2016 בשעה 14:03
אז איך אפשר למנוע את זה. שלא יקבלו וויתור סודיות. אלא רק יעברו בדיקות וזהו מקסימום….
יום שני, 14 באוגוסט 2017 בשעה 15:50
שלום רב!!
עברתי תאונת עבודה במסגרת עבודתי ואני תובע את מקום העבודה העורך דין שלי המליץ לי גם לתבוע על הצד הנפשי כאובחנתי כמישהו שיש לו PTSD הבעיה היא האם זה לא יפריע לי להתקבל לעבודות בעתיד ?
כי ידוע לי שבכול עבודה היום מבקשים הצהרת בריאות , לרוב המפעלים שהייתי עובד בהם הם מייצרים חלקים לתעשיות ביטחוניות כמו רפאל ומשרד הביטחון , האם זה עלול לפגוע לי בקבלה לעבודות בעתיד ? תודה מראש!!