מתחת לחגורה
מחלות הנפש הן דבר מוזר. ארגון הבריאות העולמי חוזה שבשנת 2010, מחלות הנפש יהווה הגורם הבריאותי העיקרי המשפיע על איכות החיים בעולם המערבי. יותר ממחלות קרדיווסקולריות, יותר מאירועי מוח. אבל מכל הנושאים שמכוסים בעיתונות הפופולרית, זהו הנושא שהכי פחות אוהבים לדבר עליו. לכן אני שמח בכל פעם שיש כתבה רצינית שמכסה משהו בתחום.
מטבע הדברים, כשאף אחד לא רוצה לדבר על תחום מסויים או כשאסור לדבר עליו, כמו לדוגמא נושאים שקשורים בבטחון המדינה, אז יכולים להתרחש דברים שלא מקובלים במקומות אחרים. בצירוף מקרים התפרסמו היום שתי כתבות באתר Ynet שנוגעות לענייננו. הראשונה עוסקת בועדת סל התרופות, ובהחלטה שלה להעביר לממשלה הצעה להגדלת התקציב של הסל פי שלושה מהתקציב שאושר.
“הרגשנו שלא נוכל לאשר תרופות ב 164 מיליון שקל ולחשוב שזה בסדר, אנחנו נציגי ציבור ולא יכולנו לא לאשר תרופות שאנחנו מאמינים שהן חיוניות לחולים”, הסבירה חברת הוועדה פרופסור חווה טבנקין מבית החולים העמק.
ברשימת התרופות שהיו מועמדות השנה, היו תרופות רבות, אך רק אחת נגעה במישרין לסובלים ממחלות נפש: מתן זיפרקסה כטיפול לחולים במחלות ביפולריות. למיטב ידיעתי, תרופה זו לא נכנסה השנה לסל התרופות המוצע. לעומתן, עיקר הסיבה לבעיה התקציבית, הן מגוון תרופות לטיפול בחולי סרטן מסוגים שונים, כאשר בחלק מהמקרים מדובר במאות בודדות של חולים, אשר אמורים לקבל תרופה שעלותה עשרות אלפי שקלים לחודש בעבור כל מטופל.
בכתבה אחרת שפורסמה באותו אתר, מדווחים על התרופה ריספרדל קונסטה, אשר כבר נמצאת בסל התרופות. התרופה הזו נועדה לטפל בסכיזופרניה, שהיא מחלה כרונית אשר כאחוז אחד מהאוכלוסיה סובלים ממנה. כלומר, מחלה נפוצה מאד. חלק מהמטופלים במחלה זו יסבלו ממנה 60-70 שנה. אחת הבעיות (עליה אולי אכתוב פעם אחרת) היא תופעות הלוואי והענות לקויה לטיפול התרופתי, בעיה שריספרדל קונסטה אמורה לסייע בה. אבל יש טריק קטן בהכנסת התרופה לסל התרופות
מתוך עשרות אלפי חולי הסכיזופרניה בישראל הוחלט לתקצב את הזריקה החדשה במסגרת סל הבריאות ל-1,000 חולים בלבד מדי שנה, ולכן נקבע קריטריון זכאות דרקוני: את הזריקה יוכלו לקבל רק חולים שאושפזו יותר משלוש פעמים בשנתיים האחרונות. בשל הקריטריון הזה קיבלו אשתקד את הזריקה החדשנית על חשבון המדינה רק 100 חולים.
חישוב מהיר מראה שבמינון המקסימלי שעלותו 2000 ש”ח לחודש, הוקצו למעשה 2 מליון שקלים לאותם 80000 חולים מוכרים במערכת (יש הרבה לא מוכרים). בפועל, בגלל המגבלות הללו, כל התקציב השנתי לטיפול היה סביב 200 אלף שקלים. אני לא טוען לרגע שכל אותם שמונים אלף צריכים לקבל את התרופה הספציפית הזו. הנקודה שאני מעלה היא לסובלים ממחלות נפש נגרם עוול כפול ומשולש. לא רק שהם חולים במחלה כרונית, אלא גם שמנצלים את הסטיגמה והבושה על מנת להקשות עליהם את החיים עוד יותר.
פורסם במקור במרץ 2006
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
תגובה אחת לרשימה ”מתחת לחגורה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
שבת, 27 בינואר 2018 בשעה 23:00
זה מזכיר את הנתון שקראתי שרק 8 אחוזים מן הקובלנות המוגשות למשרד הבריאות אם אינני טועה הינן בנושא מטופלים פסיכיאטרים….ברור כי ישנו ניצול של הבושה וההסתרה של המחלות הללו גם עי משרדים ממשלתיים לצערנו ומנצלים את העובדה כי מעטים האנשים שיהיו מוכנים לצאת החוצה עם העוולות הללו ולטעמי בצדק מקסימום כמה אנשים יצקצקו בלשון למשך יומיים על העוול הנוראי שנעשה ואת הסטיגמה והקלון ישא אותו חולה עד סוף חייו…יכולתי לומר שעצוב….אבל מתחספסים עם הזמן…