תגובות

11 תגובות לרשימה ”פסיכולוגיה ברשת: האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

1. מאת הקולקטיב » » פסיכולוגיה ברשת: האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?:
   יום חמישי, 22 במאי 2008 בשעה 20:43

   […] שלי שעוסק בתחום של נפש האדם כתבתי אתמול: רציתי היום לשתף אתכם ברציונל שעמד מאחרי הארגון של […]

2. מאת VRider:
   יום שלישי, 03 ביוני 2008 בשעה 9:57

   ברכות על הפקת הכנס ובהצלחה!

   הכנס מופיע גם בלוח האירועים של די.ג.ר.ה ישראל
   http://www.digra-il.org/calendar

   ד"ר חנן גזית | מייסד די.ג.ר.ה ישראל הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב. מתמקד בחקר אינטראקציות בעולמות וירטואליים ומשחקי מחשב מקוונים.
   http://www.digra-il.org/hanan-gazit

3. מאת דינה ראלט:
   שבת, 14 ביוני 2008 בשעה 13:16

   מה דעתכם על טכנולוגית המיפגשים ההולוגרפיים? נוכל לוותר על מיפגשים פנים מול פנים?
   Holographic Video Conferencing http://www.musion.co.uk/Cisco_TelePresence.html

4. מאת אשר עידן:
   שבת, 14 ביוני 2008 בשעה 23:41

   במקביל לדיון אתם מוזמנים לבקר את דברי Live בכנס השבוע: הנה תמצית דברי בכנס הבין תחומי ב19 ביוני

   נושא הרצאתי הוא האדם בראשית המאה ה21 שחי בסביבה שמשלבת גלובליזציה עם אינטרנט. זוהי הסביבה שנקראת "העולם שטוח הזנב" שהוא שילוב של "העולם השטוח" של תומס פרידמן עם "חוק הזנב הארוך" של אנדרסון.

   בעולם שטוח הזנב, רוב מה שידענו על ניהול ועל חדשנות, על פסיכולוגיה ועל פוליטיקה, כבר אינו תקף. מנהלים לא יודעים יותר מהעובדים, המומחים אינם מבינים יותר מההדיוטות כפי שויקיפדיה הוכיחה, ההמון חכם יותר מהגאון, דמוקרטיה ותרבות מערבית אינם תנאי הכרחי להצלחה כפי שסין מוכיחה.

   הויקי והבלוגים והרשתות החברתיות הופכות את האדם ליצור אקטיבי. הן מבטלות את ההמון המודרני ויוצרות קהילות פוסטמודרניות שהתנהגותן הכלכלית מוסברת על ידי חוק הזנב הארוך. הדמוקרטיה ההמונית (ראה טוקוויל), החינוך ההמוני, ותקשורת ההמונים נמחקות על ידי ווב 2.0 שמחזיר את הקהילות של ימי הביניים לחזית של אמצעי התקשורת והדמוקרטיה.

5. מאת VRider:
   יום שני, 16 ביוני 2008 בשעה 5:31

   במחשבה שניה,
   השאלה המרכזית של הכנס "האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?" היא שאלה רטורית.

   אפשר לשאול איזה חיים יש במציאות וירטואלית? ובמה הם דומים או שונים מהחיים בעולם הממשי. זו שאלה פילוסופית עמוקה שלה השלכות מעשיות גם בהיבט הפסיכולוגי.

   הנה דוגמית ממה שמתרחש בסין כפתרון לבעיית ההתמכרות למשחקי מחשב מקוונים:
   http://gazit.cafe.themarker.com/view.php?t=477234
   מה דעתכם?

   ד"ר חנן גזית | מייסד די.ג.ר.ה ישראל הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב.

6. מאת בילי:
   יום שני, 23 ביוני 2008 בשעה 5:33

   חנן זו הייתה הכוונה. איזה חיים יש במציאות וירטואלית. ודיון בשאלה הזו יכול לקחת לפחות שבועיים ויותר. למי שיש חיים במציאות הוירטואלית זה ברור ולמי שנמצא בחוץ זה גרם לסקרנות ורצון להיכנס, כך לפחות היו התגובות שקיבלתי. תודה על השיתוף. בילי בסרגליק

7. מאת פרי פוקס:
   שבת, 28 ביוני 2008 בשעה 23:02

   האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית ? ובכן , למה שלא נתחיל עם השאלה , למה קוראים חיים ? שאלו פעם ילד : "איך זה להיות בן של נשיא" ? הילד השיב : "אף פעם לא הייתי בן של מישהו אחר , כך שאינני יכול להשיב על השאלה , והיא גם לא תהייה רלוונטית" . אז אם אנו מדברים על הדור שנולד לתוך העידן הממוחשב , אזי שהנושא יהיה פחות שנוי במחלוקת . כאישה שכבר גולשת מעל עשור במדייה הוירטואלית , אני יכולה להעיד ולתת מנסיוני לא מעט לגבי הסוגייה הזו . אני אולי לא אייצג את הצד "השלילי" שרבים נוטים לראות ולהתייחס לוירטואלייה (שהרי כל דבר בחיים מורכב מפלוס ומינוס) , ואני מעדיפה לדבר על הצד החיובי , שמצאתי בו . אין לי צל של ספק שמבחינה פסיכולוגית , הרבה מחסומים ומחיצות נפרצו , בגלל העידן הטכנולוגי שמאפשר לכל אדם יכולת ביטוי , שספק אם למשל מול פסיכולוג , היה בכלל מעז "להיתפשט" . הכרתי הרבה אנשים שהגלישה עשתה להם טוב . הכרתי הרבה אנשים שיצאו והבריאו ממשברים , בזכות הקריאה ובזכות התובנות של אנשים שהיו איתם . מאידך יש גם את התופעה , שכל עיתונאי הופך למבקר , וכל מבקר הופך לשופט , וכל אדם שעבר אימון אישי ואו סדנאות שפורחות כמו פטריות לאחר הגשם , ליועצים ומטיפים שאתה כמעט משתכנע שהגואל בכבודו ובעצמו הגיע לפתח הבית . היתרון הגדול שאני מוצאת בחיים בוירטואליים כיום זה לאותם אנשים שמחפשים הכרות מהירה לסטוץ , וחפוז מזדמן . לאור הכרותי את המערכת מקרוב , וההתערבבות עם אנשים מחוץ למדייה , יש בו עוד יתרון , שאתה יכול בהכרויות הללו שהופכות לחוג חברים קרוב , להיות ולשהות איתם מבלי שהדבר מצריך מאמץ מיוחד . אתה יכול לשבת נינוח איך שבא לך , אתה יכול "לארח" מבלי שיפג לך בכיס , ולהציע כוס קפה וירטואלי ולהיות אדיב . ברמה האישית המדייה תרמה לי בבחירה ובכמות של אנשים שספק אם הייתי אי פעם פוגשת בהם מעבר למסך . מבחינה פסיכולוגית אין לי צל של ספק , שנוכחותי תרמה רבות להעשרת התובנות , כמו שגם אני ניזונה במידה שווה . ההפרייה הזו היא הדדית .
   שבוע טוב

8. מאת פרי פוקס:
   שבת, 28 ביוני 2008 בשעה 23:10

   אגב , רציתי להגיש לכם הצעה כאן . אם כי הדבר יוצא מהקשרם של הדברים . אני מוכנה להיות חלק מהמחקר שלכם . מוכנה לשתף פעולה ולהשיב ואו לספר ואו להרצות על כל מה שמעניין ומסקרן אתכם , כדי להגיע אולי למטרת התובנות של העיסוק ברשת .
   פרי פוקס

9. מאת רונן:
   יום שלישי, 29 ביולי 2008 בשעה 8:21

   בהקשר הזה, וככלל על נושא האתר, הייתי מפנה לפורום העוסק הרבה בנושא מזווית מפתיעה: הפסיכולוגיה של הווירטואליה בחברה החרדית המסוגרת.

   יש כאן כמה רומנים בנושא:
   http://hydepark.hevre.co.il/forum.asp?forum_id=19301

   סיפור 'המדריך', 'הצייד' ו'מציצים'.

10. מאת רוני:
    יום שלישי, 30 באוגוסט 2011 בשעה 17:43

    אני בגיל ההתבגרות ואין לי כל חברים אני לא יודעת מה לעשות באמת שאני מנסה זה מגיע למצב שאני לי כיתה להיות בה עם חברים אני מרגישה שאני משתגעת !!!
    אני שונאת את עצמי מה רע בי כאילו למה הם לא חברים שלי??? יש פתרון אולי?????

11. מאת דוד:
    יום חמישי, 21 בפברואר 2013 בשעה 23:45

    אני עורך מחקר בתחום חווית המשתמש, אשמח אם תוכלו למלא את השאלון
    https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dC1ZWFAwR0Uwd0lCVExZUHdKaWxaZ1E6MQ#gid=0