לכל אחד מאיתנו יש איזו נקודה רגישה. משהו שהם רגישים לגביו, משהו שאם רק יגעו בו אנחנו מייד נרגיש מכה חזקה. משהו שאם יתייחסו אליו אנחנו נרגיש חשופים. אבל ביקורת היא חלק מהחיים, והיכולת להתמודד עם ביקורת שלילית בלי להגיב בצורה חזקה מדי, היא תכונה חשובה.

אם אנחנו נהיה מסוגלים לקבל ביקורת על ההתנהגות שלנו או המעשים שלנו בלי לקחת אותה בצורה אישית, לא רק שנוכל להמלט ממחשבות מיותרות של בושה או פגיעות, אלא נוכל להמנע מביקורת נוספת. מצד שני, איך אפשר שלא לקבל את זה שלא בצורה אישית? הרי העבירו עלי ביקורת!

אז הנה כמה מחשבות על קבלת ביקורת, בצורה שאולי תהפוך אותה עבורכם לפחות אישית.

1.מי מבקר אתכם?
האם הייתם נכנסים לרחוץ בכנרת באותה קלות שהייתם נכנסים לרחוץ בירקון? ברור שלא. כי המקור חשוב. אותו דבר אפשר לחשוב על ביקורת. האם הביקורת מגיעה ממישהו שאתם.ן מעריכים? האם המבקר מכיר אתכם היטב? או האם זה מישהו שמוכר לכם או לאחרים בתור מישהו שהביקורת שלו לא עניינית, או שאין לו מושג על מה הוא מדבר, או שבכלל לא מכיר אתכם?

אם אתם מקבלים ביקורת שניתנה על ידי מישהו שחשב עליה בצורה רצינית באופן שונה ממישהו שסתם שופך עליכם את העצבים שלו, אתם יכולים להחליט אם אתם מקבלים את הביקורת בצורה עניינית או שומעים אותה ומתקדמים הלאה.

2. תנו למבקרים הזדמנות, אבל לא אינסוף הזדמנויות.
אנשים אומרים כל מני דברים. לפעמים אלו דברים פוגעניים, אכזריים. לפעמים אלו דברים מטומטמים. אנשים לא תמיד חושבים לפני שהם מדברים. אנשים אפילו לא תמיד מתכוונים למה שהם אומרים. אבל לפעמים, אם זה חוזר על עצמו שוב ושוב זו כנראה לא טעות אלא דפוס. אם מישהו מבקר אותי פעם אחת או פעמיים, אולי זה נכון וצריך להקשיב, אבל אם כל תקשורת איתנו היא סוג של ביקורת, אז אולי צריך להגביל את התקשורת או לשים גבולות.

3. תבחנו את עצמכם
יש קשר ישיר בין פרפקציונזם לרגישות יתר לביקורת. אנשים שלוקחים דברים אישית, בדרך כלל מתאמצים כדי להיות במקום שבו הם יהיו מצטיינים, מעולים ושלא תהיה סיבה לביקורת. ואז, כשהם מקבלים ביקורת ,הם מרגישים שכל מה שהם התאמצו להשיג ירד לטמיון.

אם זה נשמע לכם מוכר, אתם יכולים לעבוד על זה, על ידי שיפור היכולת שלכם לשמוע ביקורת ולהשתפר. לנצל את הביקורת כדי להשתפר כחלק מהפרפקציונזם שלכם, תנצלו את חוסר היכולת לעשות דברים בצורה חלקית כי להוכיח להם שאתם טובים יותר.

 4. "הוא לא יכול לומר את זה!"
יש אנשים שרגישים יותר לביקורת בגלל הערכים שלהם. הם משקיעים את הנשמה ומעמידים במילא את עצמם תחת חוש ביקורת עצמי נוקשה. זה עוזר להם להוציא יותר מעצמם ולהגיע רחוק יותק. אבל אדם כזה מתקשה לקבל ביקורת חיצונית כי הם במילא כל כך קשים עם עצמם. וכשמישהו נותן להם ביקורת, הם ישר כועסים על כך שבכלל נתנו להם ביקורת. אבל הדרך הטובה יותר היא להתמודד עם הפרפקציונזם. אתם לא מושלמים, יהיו לכם טעויות וזה בסדר גמור.

העובדה שמישהו ביקר אותך אינה רלוונטית, כי זה כבר קרה. גם אם לא היו אמורים לבקר אתכם, אתם צריכים להתמודד עם זה. גם אם יש לכם סיבה טובה להתרגז, זה לא יעזור לכם במיוחד. אתם לא יכולים למנוע מאנשים מלהעביר עליכם ביקורת. לכן אתם צריכים להתמקד בתוכן הביקורת ולא על השאלה אם היה היתה צריכה להאמר.

 5. הייתי צריך לומר
כולנו משחזרים שיחות שאנחנו עושים, כולל עם אנשים שמבקרים אותנו. לפעמים זה עוזר לנו להתמודד עם מה שנאמר בדברי הביקורת. אבל לפעמים, לשחזר את השיחה הלא נעימה שוב ושוב, תוך כדי שאנחנו מדמיינים מה היינו עושים למבקר לא עוזר לנו בכלום.

אם אנחנו ממשיכים לשחזר שיחות, להיות מתוסכלים ממה שאולי היינו יכולים לומר לצד השני, אנחנו לא מתקדמים לשום מקום. אם אנחנו משתמשים בשחזור כדי ללמוד משהו ולהתקדם זה מצויין, ואם לא אז תמצאו דרך טובה יותר להתמודד.

6. להיות מושקע באופן אישי
להיות מושקע באופן אישי זה אומר שזה חשוב לכם. שאתם שמים את המשאבים והאנרגיה שלכם כדי שזה יצליח. זה לא אומר שכל תקלה, כשלון, בעיה בהתנהלות של מישהו אחר היא בעיה אישית שלכם, ואתם צריכים לקחת באופן אישי כל דבר שנכשל.

יש הבדל גדול בין לקחת דברים באופן אישי, לבין להיות מושקע בהצלחה של משהו. שימו לב, זה טוב שדברים חשובים לכם. זה טוב שאתם משקיעים ומושקעים. אבל תזכרו, שגם בדברים האישיים, לא הכל מצליח כמו שאנחנו רוצים. אישית לפחות.