בעיני הבעיה העיקרית בדיונים שמופיעים על הצלחה של אפליקציה טכנולוגית זו או אחרת היא שהדיון נתקע כמעט תמיד ברמת פני השטח של האפליקציה או ברמה שמתחתיה. אנחנו יכולים לדון האם הממשק של האפליקציה הפופולרית טוב יותר, נעים יותר, או זורם יותר מהממשק של אפליקציה שפחות פופולרית. להבדיל, אנחנו יכולים להסביר את הפופולריות הזו מתוך תצפית על צרכים של אנשים. למרות שאני בדרך כלל לא נוטה לכתוב כאן על דברים טכנולוגיים יותר, אני רוצה לנסות ולבדוק אתכם כאן כמה רעיונות שאני חושב עליהם לאחרונה.
הפרעות בשינה מלוות רבות מהמצבים הפסיכיאטרים אבל לא צריך להיות חולה במחלה כלשהי בשביל לסבול מהפרעה בשינה. מספיק שיש לך בעיות בחיי הנישואין, קשיים בעבודה או מצוקה כלכלית והן יופיעו. גם עצבנות ואי שקט יכולים להופיע במגוון מקרים בחיי היומיום. במקרים ממושכים, או במצבים בהן הפרעת השינה קשה או שתחושת אי השקט מחמירה עד כדי כך שהיא משבשת בעצמה את מהלך החיים, מנסים לטפל בבעיה במגוון דרכים. אחת מהדרכים הללו הן תרופות ההרגעה ותרופות השינה ובעיקר תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (xanax, clonex, vaben, valium, lorivan).
ישנו מאמר מניוזוויק שמסתובב לאחרונה בתיבות הדואר של חלק מהעוסקים בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה (וגם אצל כאלו שעברו טיפולים מסוגים שונים), ועוסק בתוצאות השליליות של טיפול פסיכותרפי. הכותבת מתארת בשפה קולחת את הבעיות שעולות מטיפול פסיכולוגי ומעלה מגוון של טענות לגיטימיות בנושא הטיפול, שיכולות להיות לו תופעות לוואי והשלכות מסוכנות עבור המטופל. אחת הדוגמאות שהיא מציינת היא שעל מנת לאשר טיפול תרופתי חדש יש לעבור סדרה של בדיקות וניסויים שאורכת שנים, ויש לציין בבירור יחד עם התרופה את תופעות הלוואי האפשריות, הרי שעל מנת לאפשר שיטת טיפול חדשה לא נדרש דבר ואף אחד לא ציין אף פעם שום תופעת לוואי פוטנציאלית של טכניקת טיפול פסיכולוגית כלשהי.
אשפוז בבית חולים הוא דבר לא נעים מטבעו. מי שנמצא בבית חולים הגיע לשם בגלל שקרה לו משהו שאי אפשר לטפל בו מחוץ למסגרת אשפוז. בית החולים הוא לא בית (לפחות לרוב האנשים) ולכן אנחנו נתקלים שם בכל מני מצבים שגורמים לנו לאי נעימות. מנסיוני, ככל שאתה יותר מוכן, אתה פחות מופתע ויש סיכוי קטן יותר שתתקל במצבים לא נעימים. הנה מספר עצות בנוגע לאשפוזים.
לפני כשבוע קראתי על הצעה של משרד האוצר לבטל את סל התרופות. על פי הדיווח, לאוצר נמאס (ובצדק) מהריטואל השנתי של תוספת תרופות לסל הבריאות הכרוכה בשביתות של חולי סרטן, מסעות יחסי ציבור ולחץ פוליטי, איומים בהתפטרות וכניעה (חלקית לפחות) של הממשלה ללחץ הציבורי. האוצר טוען בצדק שחייבת להיות דרך טובה יותר והוא מעדיף לתת לכל קופה בנפרד להחליט איזו תרופה חדשה היא מכניסה לסל הטיפולים שהיא מאפשרת למבוטחים שלה.