שאדם הולך לרופא, הוא לא מצפה שהשכנים, בני המשפחה או גופים אחרים יקבלו מידע על מצבו הרפואי בלי רשותו המפורשת. קוראים לזה סודיות רפואית והיא נועדה לשמור על פרטיות המטופל, ולאפשר החלפת מידע בטוחה. אך מה קורה כשגורמים זרים מתחילים לדרוש מאיתנו לותר על פרטיותנו?
בניגוד למה שרבים חושבים, הפרעת קשב וריכוז איננה נפוצה יותר אצל גברים, אלא שהביטוי אצל נשים יכול להיות שונה ולכן פעמים רבות הן מאובחנות בגיל מאוחר יחסית, או שלא מאובחנות כלל.
התוצאה כמובן יכולה להיות סבל מיותר לאותן נשים שלא אובחנו, וגם יצירת סטיגמה מיותרת על נושא הפרעת קשב ונשים.
התדמית של הסובלים מהפרעה ביפולרית מושפעת פעמים רבות ממגוון של מיתוסים שהושרשו בספרות ובאמצעי התקשורת, ולאו דווקא מהכרות אמיתית עם ההפרעה.
האינטרנט עבורי הוא כלי ולא מטרה בפני עצמה. בעקבות הכתבה שפורסמה בעיתון הארץ נשאלתי האם טיפול באמצעות האינטרנט עובד?
דיכאון היא בעיה נפוצה. כל כך נפוצה עד שכמעט כל אדם תשיעי (1 מ- 9) יסבול במהלך החיים שלו מהפרעה דיכאונית כלשהי.
אחד הדברים הנפוצים שעולים בתגובות לרשימות שלי הוא נושא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. לאחד הקוראים יש שאלות בנוגע לטיפול התרופתי, הוא מרגיש שהתרופה לא עובדת כמו שצריך, שיש תופעות לוואי קשות מדי ואו שהפסיכיאטר שלו לא נתן לו תשובה מספקת אם הוא שאל אותו בעניין או שהוא מרגיש שהפסיכיאטר שלו לא מבין אותו.