הבה נתחיל עם השאלה הבסיסית ביותר: מהו טיפול נפשי? טיפול נפשי, או כפי שהוא מכונה לעיתים קרובות "פסיכותרפיה", הוא תהליך שבו האדם נפגש עם איש מקצוע מיומן, במטרה לעבד ולהתמודד עם מגוון רחב של סוגיות רגשיות, נפשיות והתנהגותיות. טיפול נפשי אינו מיועד רק לאנשים המתמודדים עם מחלות נפש חמורות. להפך, הוא יכול להיות מועיל לכל אדם שמתמודד עם אתגרי חיים יומיומיים, כמו מצבי לחץ, שינויים משפחתיים, חוויות אובדן, או חוסר סיפוק כללי מחייו.
התאהבות היא תחושת משיכה עזה ועמוקה כלפי אדם אחר, המלווה ברצון עז להיות בקרבתו, לחלוק עימו חוויות ולהתחבר אליו ברמה האינטימית ביותר. בשונה מהאהבה, שהיא רגש יציב וממושך המושתת על קרבה, אמון והיכרות מעמיקה, ההתאהבות היא במידה רבה חוויה זמנית, המאופיינת בעוצמות רגשיות גבוהות ולעיתים אף בתחושות של אופוריה וחרדה גם יחד.
זהות מינית היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד מאיתנו, והיא מעוררת שאלות רבות, תגובות רגשיות שונות ולעיתים קרובות גם דילמות וקשיים.
הנושא הזה נוגע לחיים של רבים מאיתנו, ומשפיע על החברה בכללותה. אנחנו כאן כדי לנסות להבין את המורכבות של הנושא הזה, להגדיר את החומרים האלה, להבין מתי השימוש בהם הופך להפרעה, לזהות את התסמינים הבולטים ולהבין את המנגנונים הפסיכולוגיים שפועלים במצבים אלו.
תרופות פסיכיאטריות זה נושא רגיש. יש רק תחום אחד שרגיש עוד יותר והוא נושא החיסונים. רק בתחומים האלו יש עמותות שקמו נגד הרופאים, כי זה מעורר רגשות עזים מאד.
פרפקציוניזם איננו אבחנה פסיכיאטרית כמו חרדה ודכאון, אלא מבנה אישיות השואף למושלמות בכל דבר שעושים, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים מאוד ולעיתים גם בלתי אפשריים. אנשים עם נטייה פרפקציוניסטית נוטים להיות ביקורתיים מאוד כלפי עצמם ולפעמים גם כלפי אחרים, והם יכולים לחוות דיכאון וחרדה כתוצאה מכך שהם לא מצליחים להשיג את הסטנדרטים הגבוהים שהם שמים לעצמם. בסיסו של פרפקציוניזם יכול להיות מוטיבציה חיובית לשיפור עצמי, אבל לעיתים הוא מוביל להשפעות שליליות כאשר הוא עובר את הגבול לקיצוניות.