הפסיכיאטריה הביולוגית נמצאת תחת מתקפה בשנים האחרונות. תרופות נוגדות דיכאון נמצאות בחזית הביקורת, אבל אם תחפשו באתרי האינטרנט הפופולריים תוכלו למצוא בכל שבוע איזו כתבה נגד תרופות להפרעת קשב, נגד אבחנה כזו או אחרת ועל הסכנות וחוסר היעילות של התרופות הפסיכיאטריות
באופן יחסי, קל לזהות בעיות נפשיות. רובנו מסוגלים לזהות חרדה, דיכאון או סטרס. אנחנו מסוגלים ברוב המקרים לראות מתי ההתנהגות של מישהו משתנה או שהיא חריגה. אבל כשאנחנו מנסים להבין מהי בריאות נפשית טובה זה הולך ומסתבך.
כמה גמישות אפשר לתת למטופל בניהול התרופות והמינונים?
אחד הדברים הנפוצים שעולים בתגובות לרשימות שלי הוא נושא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. לאחד הקוראים יש שאלות בנוגע לטיפול התרופתי, הוא מרגיש שהתרופה לא עובדת כמו שצריך, שיש תופעות לוואי קשות מדי ואו שהפסיכיאטר שלו לא נתן לו תשובה מספקת אם הוא שאל אותו בעניין או שהוא מרגיש שהפסיכיאטר שלו לא מבין אותו.
איך השינוי של הרפואה המערבית גורם לנו לגעגועים לעידן בו החליטו בשבילנו.