על הפרעות קשב וריכוז, על שימוש בריטלין וקונצרטה אצל סטודנטים ועל המשמעות ארוכת הטווח של נטילת ריטלין אצל מבוגרים.
אנשים שסובלים מחרדה חברתית מפחדים שאחרים ישפטו אותם, יחשבו שהם חלשים, משוגעים או טיפשים. לעיתים קרובות הם יתקשו לדבר במקום ציבורי או בישיבות צוות בעבודה, יסבלו מפחד קהל. הם מפחדים שיראו אותם לחוצים, שישימו לב לשינויים בקול שלהם או לרעד בידיים. אבל יש טיפול.
אנשים שסובלים מחרדה חברתית סובלים בעצם מפחד להיות מובכים בסיטואציות חברתיות ובאופן מיוחד הם מפחדים ממצב שבו הם עצמם יביכו את עצמם. באופן סצפיפי, הם חרדים שלא יתפקדו בצורה טובה בזמן שהם מדברים, אוכלים או בכל סוג של אינטראקציה עם אנשים אחרים.
המדריך המעשי לטיפול בחרדה ודיכאון. תשובות לכל השאלות הכי חשובות לאנשים שסובלים מחרדה ודיכאון. הורדה חינם עכשיו.
באופן כללי בני אדם אוהבים ביטחון ויציבות. אנחנו מעדיפים לחשוב שאם גדלנו בישראל, למדנו בבית-ספר, הלכנו לצבא, עבדנו קשה ושילמנו מיסים אז הדברים יסתדרו עבורנו באופן משביע רצון. אם גם נשמור על החוקים של המדינה ונחסוך בצורה סבירה לימים קשים אז כנראה שמצבנו אפילו יהיה טוב. כל זה כמובן נכון עקרונית, אבל גם לאנשים טובים וזהירים יכולים לקרות דברים רעים.
אולי להפרעות קשב וריכוז יש גם כמה יתרונות? אולי צריך להפסיק להלל את החשיבה הממוקדת והיעילה?
באופן רשמי, דיכאון קל הוא תחושה קלה ומתמשכת של דיכאון אשר לא מגיעה לעוצמות של דיכאון מאג'ורי. האנשים ממשיכים לעבוד ולתפקד, הם לא בוכים מהבוקר עד הערב, הם לא חושבים על התאבדות או על מוות. הם פשוט מבואסים.
האם אנחנו צריכים להתייחס לדיכאון קל ברצינות? יש אנשים שטוענים שאנחנו לוקחים בעיות אנושיות טבעיות כמו עצבות או דכדוך והופכים אותן להפרעות פסיכיאטריות. האם דיכאון קל הוא בכלל בעיה?