לא מזמן ישבתי עם חברה לעבודה ודיברנו על שחיקה ועל יכולת עמידה של עובדים/ות מול האתגרים שאנשים במערכת הבריאות מתמודדים איתם. למרות ששחיקה זו בעיה מערכתית ולא פרסונלית, ויש צורך בפתרונות כוללניים כדי להתמודד איתה עדיין יש גם דברים שא/נשים יכולים/ות לעשות כדי להקל על עצמם/ן ולחזק את יכולת ההתמודדות שלהם/ן.
למרות שאתם/ן מצליחים/ות בתחום שלכם/ן, אתם/ן אנשי מקצוע טובים, מנהלים/ות בכירים/ות או סופרים/ות מוצלחים/ות, חלק גדול מכם/ן מסתובב עם הפחד שתכף 'יעלו עליכם/ן' ויגלו שאתם/ן לא באמת מוצלחים/ות או ראויים/ות לתפקיד.
אני לא יודע מה איתכם, אבל לי קשה לחזור מחופשה לעבודה. לוקח זמן עד שהמוח מחליף הילוך ואנחנו מצליחים לחזור לשגרת העבודה. לצערי, לפעמים לחזור מחופש מרגיש לאנשים כמו עונש, כי כמות המטלות והמיילים שמחכים לנו גדולה מהרגיל.
הפרעת קשב היא אתגר עבור 2.5% מהאוכלוסיה הבוגרת, שצריכה להתמודד עם הבעיה במסגרות של לימודים, הורות ועבודה. גם אם הכללים במסגרת לימודים אקדמיים יחסית ברורים, זה לא ממש ברור אם כדאי לספר בעבודה שיש לך הפרעת קשב.
אם את/ה מתמודד/ת עם בעיה נפשית, אתם בטח מכירים את ההערות האלו שאנשים אומרים לכם במהלך שיחה, שהן לכאורה אמפתיות אבל בעצם מאד פוגעות.
כשאנשים נזכרים בלימודים באוניברסיטה, חלק רוצים לחזור לימים היפים, וחלק חושבים לעצמם 'אני ממש שמח שזה נגמר'. פעמים רבות, אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב שייכים לקבוצה השניה.