הסחות הדעת ברשת פוגעות ביכולתנו לתפקד. מדוע כל הפיתויים האלו כל כך חזקים ומתגברים על הצורך האמיתי להיות פרודוקטיבים? למה אי אפשר פשוט לחכות עד לסיום העבודה?
טיפול נפשי באינטרנט יכול להוות פתרון משמעותי וחשוב בסל הפתרונות שאפשר להציע למטופלים, אבל מה שמעניין במיוחד הוא הקושי של העוסקים בבריאות הנפש, המטופלים ומערכות הבריאות לקבל את המודל 'החדש' הזה כאמצעי חשוב שיכול להטיב את הטיפול באנשים.
אכזבה גדולה, קבעו עיתוני העולם. השקה מאכזבת, טענו פרשני הטכנולוגיה. האם אבד הקסם ומה קרה לנו שאנחנו כל כך מאוכזבים?
אני מאמין בשיתוף מידע. אני לומד כל הזמן מאחרים ולכן אני טורח לשתף אחרים בידע שצברתי כי אני מאמין ששיתוף ידע נותן לי הרבה יותר מאשר לשמור אותו אצלי. לשמחתי, יש באינטרנט ובספרות המקצועית הרבה מקורות מידע באנגלית על טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי דרך האינטרנט. מכיוון שבארץ אין כמעט מידע פומבי בנושא של טיפול נפשי מקצועי באמצעות האינטרנט אני מקדיש יותר מהרגיל על התחום הזה, בעיקר כדי להרחיב את מעגל המטפלים והמטופלים.
ב 22.3 הייתי בסמינר שארגנה חברת התרופות לונדבק למובילי דעה רפואית ברשת (בכינוס היו פסיכיאטרים). הסמינר עסק בעיקר בעולם הפורומים הרפואיים שבו קיימים היום מאות פורומים ספציפיים שעוסקים במחלות שונות ומשונות, נפוצות ופחות נפוצות. המטרה עבורי היתה לנסות ולהבין את הרקע של הפעילות שלי בפורומים השונים שבהם אני נמצא ברשת, וביחסים המתהווים למול קהל הגולשים.
אני ייודע שזה די מוזר לדבר על פייסבוק במונחים של כישלון כאשר מדובר בחברה שעומדת להנפיק בשווי שקרוב למאה מליארד דולר ושיש לה 850 מליון משתמשים רשומים (יותר מעשירית מאוכלוסיית העולם). הפעילות היומית של מאות מליוני המשתמשים שלה מצליחה לאיים על ענקיות אינטרנט אחרות ולהשפיע על מדינות שלמות. פייסבוק היא הצלחה בכל מובן אבל למרות זאת, אפשר לראות שם את הניצנים של הקריסה של המודל שעליו היא פועלת.