נרקיסיזם הוא מונח שמקורו במיתולוגיה היוונית, כאשר מסופר על נרקיסוס, צעיר יפה תואר שהתאהב בהשתקפותו במים ולא הצליח להשתחרר מקסמו, עד שמת מגעגועים לעצמו. הסיפור הטרגי הזה משקף את העניין העמוק שיש לבני האדם בעצמם ובתדמיתם. המושג נרקיסיזם כפי שאנו מבינים אותו כיום החל להתפתח עם התפתחות הפסיכואנליזה.
נינה היא בלרינה מוכשרת שחברה בלהקת מחול שעומדת להציג את "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי. תומאס, המנהל של הלהקה מחפש רקדנית חדשה לתפקידים של הברבור הלבן התמים והשביר אודט והברבור השחור החושני והאפל אודיל. נינה ניגשת לאודישן ומקבלת את התפקיד של אודט, בזמן שלילי, רקדנית חדשה בלהקה מקבלת את תפקיד אודיל. נינה מקנאת בלילי ותחושת חוסר הביטחון שלה מתגברת. נינה מתחילה לפגוע בעצמה פיזית ונפשית. היא חותכת את עצמה, לוקחת סמים ומתנהגת בצורה הרסנית כלפי עצמה ואחרים. היא אובססיבית לגבי התפקיד של הברבור השחור, ומוכנה לעשות הכל כדי לזכות בו.
יש אנשים רבים שפונים לטיפול כי הם רוצים לשפר את התקשורת שלהם עם בן או בת הזוג שלהם. הם מרגישים שאת רוב הזמן הם מבלים בנפרד, שהם מתרחקים או שהם לא מצליחים לתקשר כמו בעבר. יכול להיות שהם צודקים והטכנולוגיה משחקת בזה תפקיד משמעותי.
לכל אחד מאיתנו יש איזו נקודה רגישה. משהו שהם רגישים לגביו, משהו שאם רק יגעו בו אנחנו מייד נרגיש מכה חזקה. משהו שאם יתייחסו אליו אנחנו נרגיש חשופים. אבל ביקורת היא חלק מהחיים, והיכולת להתמודד עם ביקורת שלילית בלי להגיב בצורה חזקה מדי, היא תכונה חשובה.
אין דרך לזהות מראש מנהל טוב. הם יכולים להיות אסטרטיבים או מופנמים, שקטים או קולניים. רגועים או אימפולסיביים. יש אינסוף סגנונות ניהול ומבני אישיות. אבל גם דברים שכל מנהל טוב עושה, ומנהל טוב לא עושה.
אני לא צריך לספר לכם/ן שהכל משתנה סביבנו. שינוי הוא בלתי נמנע, אבל יש כאלו שמנסים/ות להתנגד לשינויים, נאחזים/ות בהרגלים שלהם/ן כאילו השינוי רע. עבור אחרים/ות, השינוי יכול להיות מפחיד, ויתכן שגם יש כאלו שממש שמחים/ות לקראת השינויים הצפויים. אפשר לומר שהאופי של האדם הוא זה שמשפיע איך אנחנו נתייחס לשינויים הקרובים.