חרדה יכולה להיות אירוע רגעי וגם מצוקה מתמשכת. אנשים שמתמודדים עם חרדה לאורך זמן, מכירים דפוסי חשיבה שיש להם, שמתייחסים למקום של החרדה בחיים שלהם. אבל דפוסי החשיבה האלו לא בהכרח מועילים לאורך זמן.
מכירים את הוורקוהוליסטים האלו שלא מצליחים להפסיק לעבוד, גם אם המחיר של העבודה גבוה, אפילו לא מתגמל? למה אנחנו לא יודעים לעצור את עצמנו כשאנחנו עובדים יותר מדי?
לא מזמן ישבתי עם חברה לעבודה ודיברנו על שחיקה ועל יכולת עמידה של עובדים/ות מול האתגרים שאנשים במערכת הבריאות מתמודדים איתם. למרות ששחיקה זו בעיה מערכתית ולא פרסונלית, ויש צורך בפתרונות כוללניים כדי להתמודד איתה עדיין יש גם דברים שא/נשים יכולים/ות לעשות כדי להקל על עצמם/ן ולחזק את יכולת ההתמודדות שלהם/ן.
הנה עולה עוד גל גדול, זהירות רק לא ליפול. הקורונה שוב מתחזקת והציבור שוב מנהל קרבות רחוב בין מתנגדי חיסונים למתנגדי סגרים. חברות רבות שוב שולחות עובדים לעבוד מהבית ואנחנו שוב תקועים בין חלל העבודה לבין הילדים שבבידוד. אז מה יעזור לנו להצליח לנהל את העבודה בצורה טובה?
אחד ההרגלים הטובים שיכולים להיות לנו כדי להפחית חרדה, הוא לעשות משהו היום שיפחית גורמי לחץ בעתיד. כמו תמיד, דברים שאנחנו עושים היום יכולים להיות השקעה טובה לעתיד.
למרות שאתם/ן מצליחים/ות בתחום שלכם/ן, אתם/ן אנשי מקצוע טובים, מנהלים/ות בכירים/ות או סופרים/ות מוצלחים/ות, חלק גדול מכם/ן מסתובב עם הפחד שתכף 'יעלו עליכם/ן' ויגלו שאתם/ן לא באמת מוצלחים/ות או ראויים/ות לתפקיד.