נתחיל דווקא בתיאור של ביישנות, תופעה נפוצה שמוכרת לרובנו. כמעט כולנו חווים ביישנות בשלב זה או אחר של חיינו, במיוחד בסיטואציות חדשות או מול קהל לא מוכר. ביישנות היא תחושה טבעית שמתבטאת בהרגשה של אי נוחות או מבוכה במצבים חברתיים מסוימים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש ביישנות כשצריך לדבר בפני הכיתה, או מבוגר יכול להרגיש ביישנות כשמגיע למסיבת חברה שבה הוא לא מכיר הרבה אנשים.
החופש הגדול מהווה תקופה מיוחדת עבור בני הנוער. מדובר בזמן שבו הלימודים נפסקים והם יכולים לנוח, לחקור תחביבים חדשים ולבלות עם חברים. אולם, החופש הגדול גם טומן בחובו אתגרים רבים, במיוחד בתקופות של שינויים תרבותיים, מגפות עולמיות ומלחמות.
לרוב אנחנו משתמשים/ות במונח 'אנשים חזקים' כדי לתאר את אלו שעשו משהו יחודי בתנאים קשים. ספורטאים כמו סימון ביילס או סטפן קרי או להבדיל אלי ויזל ואנדריי סחרוב. לעומת זאת, רק מעט פעמים אנחנו נחשוב על עצמנו כ'אנשים.נשים חזקים.חזקות', אולי כי אנחנו גם מכירים/ות את החולשות שלנו (בניגוד להכרות שלנו עם התדמית של אותם אנשים חזקים), או שאנחנו לא מכירים/ות בחשיבות של המעשים שלנו.
כולנו סובלים מרמה מסויימת של דחיינות שאנחנו שואפים להתגבר עליה. זה טבעי להתאמץ להיות יותר פרודוקטיביים, אבל אם הדחיינות משפיעה לרעה על התפקוד שלכם עד שהיא פוגעת בחיי היומיום, בקריירה או בלימודים, כדאי לעשות עם זה משהו.
חרדה יכולה להיות אירוע רגעי וגם מצוקה מתמשכת. אנשים שמתמודדים עם חרדה לאורך זמן, מכירים דפוסי חשיבה שיש להם, שמתייחסים למקום של החרדה בחיים שלהם. אבל דפוסי החשיבה האלו לא בהכרח מועילים לאורך זמן.