לרוב אנחנו משתמשים/ות במונח 'אנשים חזקים' כדי לתאר את אלו שעשו משהו יחודי בתנאים קשים. ספורטאים כמו סימון ביילס או סטפן קרי או להבדיל אלי ויזל ואנדריי סחרוב. לעומת זאת, רק מעט פעמים אנחנו נחשוב על עצמנו כ'אנשים.נשים חזקים.חזקות', אולי כי אנחנו גם מכירים/ות את החולשות שלנו (בניגוד להכרות שלנו עם התדמית של אותם אנשים חזקים), או שאנחנו לא מכירים/ות בחשיבות של המעשים שלנו.
במהלך היומיום, יתכן שאנחנו נמצאים בתקופות שבהן יש עלינו יותר ויותר עומס, ואנחנו מרגישים שאנחנו לא מספיקים לעשות את כל מה שאנחנו רוצים. איך אפשר להביא את עצמנו להרגיש שאנחנו מנהלים בעצמנו את הזמן שלנו?