אולי נתחיל עם ההגדרה הבסיסית. הפרעה ביפולרית, שמוכרת גם בשם "מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו קוטבית" היא מצב נפשי שמאופיין בשינויים קיצוניים ומתמשכים במצב הרוח. אנשים עם הפרעה ביפולרית יכולים לחוות תקופות של מאניה – תחושת אופוריה מוגברת, אנרגיה גבוהה, תחושת עצמאות מוחלטת, ולעיתים גם התנהגות אימפולסיבית וחסרת שיפוט – ותקופות של דיכאון, שבהן התחושות הפוכות לחלוטין: מצב רוח ירוד, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות, חוסר אנרגיה, ולעיתים גם תחושות של חוסר ערך או אשמה.
הפרעה ביפולרית מתאפיינת באפיזודות חוזרות של מאניה, היפומאניה ודיכאון. ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה DSM, מאפיין אפיזודה מאנית בתור "מצב של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאוד, הנמשך שבוע לפחות ללא הפוגה".
התדמית של הסובלים מהפרעה ביפולרית מושפעת פעמים רבות ממגוון של מיתוסים שהושרשו בספרות ובאמצעי התקשורת, ולאו דווקא מהכרות אמיתית עם ההפרעה.