אולי נתחיל עם ההגדרה הבסיסית. הפרעה ביפולרית, שמוכרת גם בשם "מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו קוטבית" היא מצב נפשי שמאופיין בשינויים קיצוניים ומתמשכים במצב הרוח. אנשים עם הפרעה ביפולרית יכולים לחוות תקופות של מאניה – תחושת אופוריה מוגברת, אנרגיה גבוהה, תחושת עצמאות מוחלטת, ולעיתים גם התנהגות אימפולסיבית וחסרת שיפוט – ותקופות של דיכאון, שבהן התחושות הפוכות לחלוטין: מצב רוח ירוד, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות, חוסר אנרגיה, ולעיתים גם תחושות של חוסר ערך או אשמה.
הפרעה ביפולרית מתאפיינת באפיזודות חוזרות של מאניה, היפומאניה ודיכאון. ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה DSM, מאפיין אפיזודה מאנית בתור "מצב של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאוד, הנמשך שבוע לפחות ללא הפוגה".
אחד הטיפולים שמדברים עליהם כפתרון לדיכאון עמיד לטיפולים אחרים הוא טיפול בקטמין. בארצות הברית כבר יש רופאים שמשתמשים בקטמין לטפל באנשים שלא הגיבו לטיפולים אחרים. אבל האם לא התלהבנו קצת יותר מדי מהר?
מייצבי מצב הרוח הן תרופות שמשתמשים בהן לטיפול בהפרעות אפקטיביות המאופיינות בחילופים עזים ומתמשכים של מצבי רוח, במיוחד בהפרעה דו-קוטבית. התרופה מייצבת מצב הרוח מסייעת לדכא את התנודות בין מאניה ודיכאון.
מה עושה מישהו שסובל מהפרעה ביפולרית? איך אתם מתמודדים עם קרוב או בן משפחה שנע בין שמחה עילאית לבין דכאון ממוטט? למה לצפות ואיך להתנהג? איך יודעים לאן לפנות ועם מי להתייעץ? איך אפשר לעזור לחולה שסובל ממאניה ומה עושים בזמן דיפרסיה? מה ההבדל בין סוגי הטיפול ומקומות הטיפול?
מאניה דפרסיה, אשר מוכרת גם כהפרעה דו קוטבית או הפרעה בי פולארית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים משמעותיים ולפעמים גם קיצוניים במצב הרוח. אדם הסובל ממאניה דפרסיה נע בין קטבים של מצב רוח מרומם ופעילות יתר – הנקראים מאניה או היפומניה בשפה הרפואית – ובין תקופות של דיכאון המתבטא בירידה במצב הרוח, חוסר עניין והנאה מפעילויות והפרעה תפקודית ניכרת. משך תקופות הללו נע מכמה ימים ועד כמה חודשים. לעיתים תקופות אלו קצרות ומשתלבות בחייו של האדם והוא לא מודע שיש לו מאניה דפרסיה.