רק בשבוע שעבר כתבתי לתומי רשימה על שימוש בתרופות פסיכיאטריות לשיפור ביצועים על ידי אנשים שלא סובלים מכל בעיה והיום כבר נחשפתי למשהו גרוע בהרבה. גלשתי ב ynet ומצאתי כתבה על מישהי אשר החליטה על דעת עצמה לקחת ריטלין וסבלה מכל תופעת לוואי אפשרית, כולל כאלו שלא קשורות לכלום. מתברר שהריטלין גם רצח את ארלוזרוב.
לפני כחודשיים פורסם במגזין salon מאמר בנושא חיפוש מידע רפואי על ידי מטופלים באתרי אינטרנט שונים. כמות המידע שקיים ברשת ונגיש למטופלים עולה בהתמדה והמסר הכללי של המאמר הוא ש"המידע שקיים באינטרנט טוב לרופאים ולמטופלים" והוא בהחלט מייצג דעה של רבים מהרופאים. ישנם עדיין מעט רופאים שיש להם קושי להתמודד עם השינוי בתפקידו של הרופא ובמקומו כמוקד הידע האולטימטיבי כלפי המטופל אך מדובר בקבוצה הולכת ונעלמת של רופאים.
אחד המאפיינים של אתרים אישיים הם שאפשר לעסוק בהם בכל נושא שבעל האתר מעוניין לעסוק בו. אבל מאתר שכותרת המשנה שלו "על נפש, טכנולוגיה וכל מה שביניהם" ועוסק בעיקר בפסיכיאטריה מצופה להעיר במשהו על הכתבה שהתפרסמה ב 13.7.07 במוסף סופשבוע של מעריב תחת הכותרת המבטיחה "אז נכניס אותך למחלקה הסגורה". בזמן האחרון אני שואל את עצמי האם יש טעם בכלל להגיב לכתבות שמופיעות בעיתון?