כשאמן מפורסם או מנכ"ל מצליח "מאבד את זה" ואנחנו שומעים שהוא מת ממנת יתר או התאבד או אפילו 'היה מסומם בשידור חי', אנחנו תמיד מופתעים. אולי מדובר באנשים שעובדים קשה אבל הם מאד מצליחים בתחומם.
המציאות, היא שאנשים שמאד מצליחים ומפורסמים יכולים לסבול לא רק מהבעיות הרגילות שכל אדם יכול לסבול מהם, אלא שהם נמצאים גם תחת לחץ מתמשך להמשיך לתפקד כרגיל למרות שהם סובלים ולפעמים הלחץ הזה הוא גדול כמה מזה שכל אחד אחר נתון בו.
היכולת לזהות בעיות בריאות, מצוקה נפשית או שימוש לרעה בחומרים שיכול לסכן אדם מאתגר במיוחד כשמדובר באנשים שמצליחים או נתפסים ככאלו שנמצאים בשליטה בחיים ובקריירה שלהם. מנהלים בכירים יכולים לא לזהות את המצוקה שהם נמצאים בה עד שהם נכנסים למשבר משמעותי ואז הם בסיכון גבוה לתגובת יתר. זיהוי של תופעת שימוש לרעה בחומרים (מעוררים, מרגיעים או אחרים) אצל אדם עם תפקוד גבוה יותר קשה כיוון שעד הרגע שהבעיות שלו מתחילות להשפיע על הסביבה או על האנשים סביבו, עצמת התסמינים והסיכון לרוב חורגים ממה שאפשר לטפל בהתערבות מינימלית.
אחת התופעות שבולטות אצל מנהלים בכירים היא שהתכונה האנושית של 'לי זה לא יקרה' חזקה אצלם יותר מאשר אצל אנשים אחרים. הם נוטים להאמין שמכיוון שהם הגיעו למקום בו הם נמצאים על ידי פתרון בעיות והתמודדות עם מכשולים והתנגדויות, אולי הם חסינים למגוון התגובות הגופניות והנפשיות האנושיות. אולי המוניטין שלהם כאנשים שמתמודדים עם לחצים ובתפקוד גבוה, יתן להם יכולת להתמודד גם עם הקשיים שלהם יותר טוב מהאדם הממוצע. למרות שתאורטית זה אולי נכון, לפעמים האישיות שלנו יכולה להוות נקודת חולשה כשאנחנו צריכים להודות שיש לנו בעיה ואנחנו צריכים לחפש עזרה מאחרים.
אבל גם בני משפחה או קולגות יכולים להוות מכשול עבור אותו אדם. אם אנחנו רגילים לצפות ממנו או ממנה להצליח ולהתמודד עם קשיים, אנחנו נתעלם או אפילו נעזור להם לכסות על בעיות ונתייחס לדיכאון שלהם, לחרדה שלהם או לדפוס של שימוש באלכוהול או סמים כאל מצב רגיל שהם יתמודדו איתו לבד. אנחנו לא נתריע ולא נעשה שום דבר אם נראה שהם סובלים כי זה בטח מצב חולף.
התוצאה היא שיהיה איחור באבחון, וקושי שלנו לזהות אנשים מצליחים ולהסביר להם שהם סובלים מבעיה נפשית או מהתמכרות שאפשר לטפל בה במסגרת של טיפול פרטני מרפאתי. ככל שהאבחון מתאחר וכל שהטיפול מאוחר יותר כך גם הטיפול יהיה מורכב יותר.
למרות שאנשים 'מצליחים' כמו מנהלים בכירים או סלבריטאים יכולים ביתר קלות לקבל טיפול כיוון שיש להם נגישות גבוהה יותר (כלכלית או אישית), הם פעמים רבות לא יפנו לטיפול ויעדיפו לפנות למסגרות אקסקלוסיביות ודיסקרטיות שלא בטוח שהן מתאימות לבעיה שלהם. הפחד מהנזק שהודאה בבעיה תגרום למוניטין של אותו אדם או לתפיסת העצמי שלו, מונעת פעמים רבות לקבל את הטיפול המתאים.
כלומר, גם אם אתה מנהל בכיר בחברת הייטק ועד היום הצלחת להתמודד עם כל אתגר, זה לא אומר שאתה יודע איך להתמודד עם דיכאון או עם שימוש בממריצים שיצא משליטה. זה לא אומר שהאנשים סביבך יודעים לזהות שאתה במשבר (כי הם לא ראו אותך במצב כזה) וזה לא אומר שאתה יודע ממי לקבל עזרה. השלב הראשון הוא להודות שגם אם אתה או את מאד מוכשרים, אתם עדיין בני אדם ועדיין צריכים לטפל בעצמכם. עכשיו.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
הוספת תגובה