השאלה הזו נשמעת קצת מוזר, הרי איזה אדם יכול להיות מבואס כשהוא מצליח? מי לא אוהב לקבל מחמחאות על פרוייקט מוצלח בעבודה או פרסום של מאמר שהוא כתב ביזע בדמעות, או אפילו לקבל הרבה לייקים בפייסבוק על סטטוס כשהיא מספרת שהיא קיבלה קידום?
בחברה שלנו הצלחה אישית היא אחד המטרות העיקריות של רוב האנשים, במיוחד כיום בעידן של המדיה החברתית ועולם שמלא בידוענים מסוגים שונים. אפילו בתחומים כמו עסקים או מדע אנחנו מעריכים ידוענים יותר מאת אלו שעושים עבודה קשה וסיזיפית ומקדמים את התחומים שלהם בשקט. בני נוער שואפים 'להצליח' ומבוגרים רוצים להציג הצלחה, אפילו יותר משאנשים רוצים להיות מאושרים או שתהיה להם משפחה בריאה.
כמובן, אין שום דבר רע בלהצליח להשיג יעדים.
עבור חלק מהאנשים המצליחים, ההישגים משאירים אותם עם תחושה של דכדוך, חרדה וכעס. לפעמים יש תחושה של חוסר אנרגיה וריקנות. במרבית המקרים הם מרגישים מוזר ולא מבינים מה הקשר בין ההצלחה שהם הרגע חוו לבין התחושות שהם מרגישים. מה שהם יודעים זה שהם מרוקנים, שהם מותשים ושיש להם תחושות של חוסר סיפוק שלא מסתדרות עם ההצלחה שהם הרגע השיגו. האם הצלחה לא אמורה לגרום לנו להרגיש מלאי סיפוק ואנרגיה?
התחושות של הריקנות נובעות מהמשמעות של ההישיגים הללו עבורם. יש אנשים שמרגישים שהם חייבים להצליח כדי להרגיש בעלי ערך או אהובים. בשבילם הצלחה לא קשורה לשמחה אלא לכורח המציאות. כשמישהו חייב להצליח כדי להרגיש שיש לו ערך כלשהו, הוא לא יכול להפסיק, כי ברגע שיפסיק להצליח כל הערך שלו או שלה יעלם ויפסיקו לאהוב אותם.
בדרך כלל הקושי מתחיל בגיל הילדות המוקדמת, שבה ההורים (בכוונה או שלא) מלמדים את הילדים שלהם שהערך שלהם מגיע מהשיגים והצלחות וממה שהם יבחרו לעשות, ולא ממי שהם ומעולם הערכים שלהם. הבעיה במסר כזה הוא שבאופן מובלע, המסר אומר שזה לא משנה מי הם ומה הם מרגישים, מה שחשוב זה ההישגים וההצלחות שלהם. כשאנשים מתבגרים לתוך חברה שמעריצה (ידוענים) סלבריטאים, שמדגישה הצלחות וכשלונות הם חיים בתוך חברה שמודדת כל הזמן את הצלחה שלהם: כמה לייקים הם קיבלו בפייסבוק, כמה זמן עבר מאז הקידום האחרון, איזה טייטל יש להם בעבודה, כמה עוקבים יש להם באינסטגרם. הרי לא משנה כמה אוהבים אותך בפייסבוק, קשה לך להיות אהוב כמו גל גדות, או טים רובינס או אפילו ביבי נתניהו.
אנשים שמאמינים שהדבר הכי חשוב זו הצלחה יתקשו להרגיש טוב עם עצמם בעולם שמוצף בסיפורי הצלחה ומותקף באנשים שעסוקים ביחסי ציבור לעצמם. כולם כל הזמן מספרים על החוויות הנפלאות שלהם, הדברים שהם הספיקו לעשות וגם דוחפים לך את זה כל הזמן לפנים, דרך מסך הטלפון או הטלויזיה. בעולם כזה, הקבוצה הזו של מצליחנים מבואסים רק הולכת וגדלה. תחושת הערך העצמי שלהם מבוססת על דברים שקורים מחוץ לעצמם ולכן הם מרגישים תחושת ריקנות. יותר מכך, בגלל שמדובר באנשים שנתפסים כמוצלחים הסביבה מתקשה להבחין במצוקה שלהם.
רבים מהמצליחנים המבואסים מאד טובים במה שהם עושים, אבל גם בתוכם אפשר למצוא אנשים שלא מצליחים כלכך, למרות שהם נתפסים ככאלו. מצליחנים אלו כועסים על העולם שבו הם חייבים להצליח כדי שיאהבו אותם, ולכן הם מתנגדים באופן פאסיבי על ידי מריחת זמן וחוסר הצלחה. תאורטית, שתי הקבוצות נראות הפוכות אבל בעצם הן שני הצדדים של אותו מטבע, והגורמים להתנהגותם מגיעים מאותו מקור: האמונה שהם צריכים להצליח כדי שיאהבו אותם.
תשאלו את עצמכם, האם יש לכם עבודה טובה שאתם מצליחים בה, חיי הזוגיות שלכם או המשפחה מוצלחים ואתם מקבלים הרבה מחמאות או הערכה לאורך השבוע אבל בפנים אתם מרגישים שזה לא מספיק או תחושה של ריקנות?
האם אתם מרגישים שלמרות שאתם מוקפים באנשים שמעריכים אתכם ושואלים לדעתכם אתם בעצם קצת לבד ושאף אחד לא באמת מבין אתכם?
האם כשאתם משיגים איזה יעד בין אם בעבודה או בחיים האישיים אתם מרגישים שתחושת ההישיג שטחית וזמנית? האם לאחר שקיבלתם מחמאה מהמנהלת שלכם או מהקולגה אתם נהנים רק למספר דקות אבל אחרי כמה שעות תחושת הסיפוק חולפת ואתם מרגישים שאתם צריכים, ממש חייבים להתחיל לעבוד על היעד הבא כדי להצליח עוד יותר?
אם כן, אולי תשאלו את עצמכם מאיפה מגיע הדחף הזה להצליח כל הזמן? האם אתם עושים את זה כדי שאנשים יראו אתכם באופן מסויים או כדי שאתם תרגישו משהו אחר? מה אתם רוצים להשיג בהצלחה הזו? האם אתם מחפשים אהבה או תשומת לב? ומה יקרה לכם אם לא תצליחו להשיג את היעד? האם תרגישו מאותגרים או מאוכזבים או מדוכאים? האם אתם מרגישים שבפנים הייתם מעדיפים לעשות משהו אחר?
כל השאלות האלו הן רק נקודת מוצא לתהליך של חקירה. אבל אם אתם מזהים בעצמכם משהו מהמצליחן המבואס, יש משהו שאתם יכולים לעשות. אתם יכולים להתחיל לבדוק את הדחפים הפנימיים והמקור למוטיבציה שלכם להתנהג באופן מסויים ועם הזמן (ולפעמים בעזרת פסיכולוג או פסיכיאטר טוב) תתחילו להבין מה אתם באמת מרגישים כשאתם מצליחים ומה אתם באמת רוצים לעשות.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
4 תגובות לרשימה ”האם אתם מצליחנים מבואסים?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שלישי, 24 בדצמבר 2019 בשעה 3:30
זה לא מדוייק.
זה שבנאדם צריך לעמוד ברף מסויים שמציב לעצמו – אפילו לא בגלל החברה או המשפחה שלו כי בתכלס פעמים רבות זה מביא לחוסר פרגון ולקנאה כל ההצלחות שלו – זה כן גורם לו לסיפוק. לאושר ולשלווה כי הוא מרגיש שהוא ממוקם במקום שהוא אמור להיות באותם תחומים כי פעמים רבות הצלחה מקצועית משמעותה הגשמה אישית, מיצוי יכולות וכישרונות ,וכולי….ההצלחה הזו הינה צורך אישי פנימי.
זה לא דבר שלילי..להיפך.
העניין הוא שגם מי ש" מצליחן" מצליח בדברים מסויימים אבל הוא אדם , בשר ודם שיש דברים שיפגעו בו, יכאיבו לו או יפריעו לו כמו כל בנאדם.
לפעמים אותו אדם חווה את זה בעוצמות גבוהות יותר או בגלל שהוא יותר רגיש או בגלל שבנוסף גם הנורמות האישיות שלו שהוא מציב לעצמו ולסביבה גבוהות יותר. אדם שלא דורש מעצמו יותר מידיי ולא מגיע להישגים הוא אדם במצב של שביעות רצון נמוכה יותר בכל הבחינות, גם ברמת ההישגים החיצוניים וגם הפנימיים…..
סיבה נוספת לחוסר שביעות רצון הינה העובדה שאדם ככ משקיע בתחומים אחרים כי מה לעשות? הצלחה דורשת השקעה. התמדה. מסירות והתמסרות וזה בא לפעמים על חשבון חיי חברה, משפחה וכו וזה לא שזה המקור האמיתי לאושר כי גם הצלחות חיצוניות הינן מקור לאושר כי כאמור הן ממלאות צורך מסויים אבל עדיין ישנם תחומים אחרים שאתה יכול להסתובב עם חור בגללם…או שהחור ככ גדול ואתה צריך להשקיע שם יותר כי זמנך מחולק בצורה קיצונית ולא נכונה או שאתה מציב נורמות ככ גבוהות שאתה חייב להצטיין גם ברמה האישית או שאתה סתם בנאדם טוב, אכפתי ורגיש באופן מיוחד שלוקח יותר מידיי ללב חוסר רגישות של הסביבה וגם על זה צריך לעבוד…
אבל הצלחות, מימוש כישרונות, הישגים אינם דבר רע שגורם לחוסר משמעות או לריקון, זה פשוט אומר שבתחומים האלה שגורמים לך כאב או חוסר סיפוק אתה צריך להתמלא ואם ניסית, נלחמת ואנשים בכז לא מגיבים כפי שמצופה מהם להגיב בגלל סיבות שונות – זה דורש עבודה
על עצמך ותפילה של תן לי לשנות מה שביכולתי לשנות ותן לי להשלים עם מה שאיני יכול לשנות…..וחוכמה להבחין בין השניים…
אבל הצלחות " חיצוניות" אינן מה שגורם לריקון, זה דבר חיובי שמעיד על מותר האדם מן הבהמה שיודע לכבוש דחפים ולהשקיע ולהתמקצע….אפשר גם למנף את הכוח וההצלחה לטובת עזרה לזולת ועשיית דברים טובים לעולם ובכך לגרום לעצמינו סיפוק אישי גם בתחומים שאנו מרגישים " מרוקנים " – אדם שאינו מצליח אינו מאושר יותר – או כמו שאומרים: עדיף להוולד חכם, עשיר ויפה…
כמו כן, עדיף להשאר גם מצליחן וגם רגיש לסביבה – להיות בנאדם, כמובן עד גבול מסויים שלא יפגע בנו קשה מידיי….
יום שלישי, 11 בפברואר 2020 בשעה 11:20
בפיסקה לפני אחרונה במאמר התהפכו המילים ולא ניתן לקרוא.
כך זה נראה במהופך:
"אם כן, אולי תשאלו את עצמכם מאיפה מגיע הדחף הזה להצליח כל הזמן? האם אתם עושים את זה כדי שאנשים יראו אתכם באופן מסויים או כדי שאתם תרגישו משהו אחר? מה אתם רוצים להשיג בהצלחה הזו? האם אתם מחפשים אהבה או תשומת לב? ומה יקרה לכם אם לא תצליחו להשיג את היעד? האם תרגישו מאותגרים או מאוכזבים או מדוכאים? האם אתם מרגישים שבפנים הייתם מעדיפים לעשות משהו אחר?"
מאמר מעניין ומרגיע
יום שישי, 10 באפריל 2020 בשעה 17:43
המשפט המודגש ממש מדויק למה שאני מרגישה.
מתקשה להרגיש טוב עם עצמי כשמסביבי מלא סיפורי הצלחה.
יותר מדי פוסטים, יותר מדי לייקים, יותר מדי כשרונות, יותר מדי ותמיד אצל מישהו אחר.
כולם רוצים שיראו אותם. גם אני אבל זה מחזיר למשפט המודגש- הם עושים את זה בהצלחה, איך אני משתלבת? אולי נעצור?
באמת לא עוצרים דווקא כשיש הזדמנות.
ופחד מסוים שמשאיר אותי במקום ובמקום לחשוב מה הלאה, לרחם על עצמי קצת ויש אשליה שהמחשבות האלו נצחיות.
לגבי השאלות, אם אסכים לצאת מהפינה הזו לרגע ולשאול את עצמי באמת זה יהיה טוב. מפקס. תודה.
יום ראשון, 21 בנובמבר 2021 בשעה 23:41
מעולה!