על המשמעויות של דואר אלקטרוני והודעות SMS בעולם הטיפול
הנחת היסוד המקובלת בעולם הרפואה היא שהטכנולוגיה עוזרת לנו לשפר את התקשורת בין המטופלים לבין המטפלים. בין אם אלו פסיכיאטרים, פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים. אבל זו לא המציאות תמיד.
קחו לדוגמא את מכתב הדואר האלקטרוני הארוך.
יש לי כמה אתרי אינטרנט. אני מנהל את תחום הדכאון והחרדה באתר כמוני, אני כותב באביליקו ועוד ועוד. ואני מקבל מכתבים בדואר אלקטרוני, חלקם ממטופלים שלי שאני מכיר במסגרת בית החולים או מרכז רזולוציה וחלקם מאנשים שאני בכלל לא מכיר והם רק רוצים לשאול שאלה. לפעמים מדובר במכתב קצר ולפעמים מדובר במכתב של שני עמודים המתאר הסטוריה של שנים של מצוקה ושל טיפול תרופתי. מנסיוני, ככל שהמכתב ארוך יותר כך הוא פחות מאורגן ופחות רלוונטי לשאלה שהם רוצים לשאול.
מבחינת המטופל הוא עושה את מה שהוא חושב שנכון – לתת לפסיכיאטר כמה שיותר מידע כדי שהפסיכיאטר יוכל לענות על השאלה בצורה טובה. הבעיה היא שיותר מדי אינפורמציה יכולה גם לגרום לקבלת החלטות לא נכונה. כשאני נמצא בשיחה עם המטופל בחדר אני מסוגל לארגן את השיחה ולהחזיר את המטופל לכיוון הרצוי. בתוך מגבלות הזמן אני מצליח לרוב להביא את המטופל למצב שהוא מספר את רוב הדברים שהוא רצה לומר. אבל כשמישהו כותב לי אימייל אני לא נמצא שם.
כשמישהו שולח למטפל שלו אימייל של שלושה עמודים האחריות לפעול על פי מה שכתוב במייל היא של הרופא או של הפסיכולוג שקיבל את האימייל. הקורא צריך להחליט האם בתוך שלושת העמודים האלו נמצא מיידע שצריך לפעול לגביו או שלא צריכים לעשות כלום? האם זה דורש ביקור נוסף ומיידי בקליניקה? ואם יש לכם קליניקה עם שלושים מטופלים שנוהגים לכתוב לכם מיילים? ובבית חולים שבו יש מאות מטופלים לכל מרפאה? יכולות להווצר כאן בעיות קשות אם חלק גדול מהתקשורת עם המטופלים תעבור לאמצעי מדיה אלקטרונית. (בלי לשכוח כמובן שכל התכתובת הזו היא בעלת משמעות משפטית וצריכה להיות מתוייקת).
ומה בנוגע ל SMS? אפשר להעביר מידע מצויין בנוגע למועדי פגישות ודברים טכניים כמו בקשה לקבל מרשמים. אבל מה אתה אמור לעשות כשאתה מקבל הודעה משמעותית כמו "נפרדתי מבעלי" או "אין לי סיבה יותר לחיות. להתראות"?
אני חושב שדואר אלקטרוני והודעות SMS צריכים להיות אמצעי מקובל לתקשורת והעברת מידע בין מטפלים לבין מטופלים. מצד שני גם כאן צריך להגדיר גבולות ברורים ובמה אפשר להשתמש ובאילו מצבים. אנחנו צריכים לקבוע לעצמנו חוקים ונהלים ברורים ולו רק כדי שאנחנו נוכל לשרוד את הטכנולוגיה…
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
3 תגובות לרשימה ”על המשמעויות של דואר אלקטרוני והודעות SMS בעולם הטיפול“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום ראשון, 10 באוקטובר 2010 בשעה 20:01
כפי שציינת, גבולות.
הסבר ברור של מטרת ה sms , כמו כל תקשורת אחרת מאפשרת שימוש יעיל במדיה האלקטרונית.
לשאלתך, בנוגע להודעות כמו נפרדתי מבעלי או אין לי יותר סיבה לחיות, תלוי בלקוח, אני מאמינה שלמטפל יש יכולת אבחנה. לא אגיב אותו דבר במקרה של דיכאון, ומפולסיה או הפרעת אישיות.
מדובר במארג עדין של מערכת יחסים בין שני אנשים לא יכולה להיות תשובה חד משמעית.
יום ראשון, 10 באוקטובר 2010 בשעה 20:02
*קומפולסיה
יום רביעי, 13 באוקטובר 2010 בשעה 15:58
הsmsים באמת לפעמים הם דרך מדהימה לתקשר עם המטפל, אישית כשהיתי בטיפול עזרו לי לא פעם, בעיקר לדעת שהמטפל שלי יודע מה קורה לי, שאני יכולה לפנות תמיד בלי צורך לצלצל, ואם הוא ידע שהוא צריך לפעול הוא ידע מה לעשות (כשהיה לי דיכאון אחרי לידה….) לי זה קשר שמאוד עזר….למרות שהמטפל שלי היה טכנטפוב ולא ממש ידע לענות…