התעקשתי שלא להזדרז ולכתוב את דעתי על הרצח של האחות במרפאת קופת חולים כללית בחולון שהתרחש השבוע. התעקשתי לחכות, כי מה שקרה שם היה הפקרות. להזדרז ולכתוב זו גם היתה הפקרות. כי כולם מופקרים.

החולים מופקרים. החולים מופקרים כי הם נשלחים למרפאות עמוסות, שמאויישות על ידי מעט מדי אנשי צוות. הם צריכים לבקש אישור לביצוע בדיקות, אבל הבירוקרטיה קשה. הם צריכים לבצע בדיקות, אבל אין מספיק מכשירים מתאימים באיזור המגורים או בכלל בארץ. לפעמים צריך לעשות בדיקה שדורשת הרדמה, אבל תור ההמתנה לביצוע הבדיקה הוא 9 חודשים, כי אין מספיק מרדימים או כי לא משתלם לבית החולים לעשות את הבדיקות אחה"צ כי התעריף של משרד הבריאות לא התעדכן וכל הרופאים הבינו שהדרך להתפרנס היא לעבוד באסותא אחר הצהריים. הם מופקרים, כי לרופא עור בקהילה מקציבים 8 דקות למטופל או לרופא משפחה מקציבים 5 דקות, כי אחרת לא יוכלו לראות את כל המטופלים שצריכים רופא.

אנשי הצוות במרפאות הקהילה מופקרים. משרד הבריאות משגר לאוויר כל שבועיים תוכנית לאומית לקיצור תורים, תכנית לאומית לחיזוק הפריפריה או תכנית חדשנית טיפול במשהו, אבל מתי בפעם האחרונה שמעתם את משרד הבריאות מדבר על חיזוק המרפאות בקהילה, על חיזוק רופאי הילדים ורופאי המשפחה או תכנית לשיפור הזמינות של רפואת קהילה? בתי החולים נמצאים בחזית הטכנולוגיה ומגייסות רופאים כוכבים (בצדק), אבל את העבודה השחורה של עולם הבריאות מבצעים בקהילה, במרפאות של כללית ומכבי. ושם במרפאות האלו חסרים רופאים, אחיות ואפילו מזכירות. אם רופא כפר באיזור הדרום רוצה לנסוע עם המשפחה שלו לחופשה של שבועיים פעם בשנה, יש סיכוי שפשוט לא יהיה רופא אחר במקומו למשך שבועיים. גם במרכז הארץ חסרים רופאי משפחה ורופאי ילדים. אם אחד הרופאים חולה (חס וחלילה!), אז יש סיכוי סביר שלא יהיה לו מחליף, כי אין מספיק מחליפים.

רוב הסיכויים שרופאי המשפחה שלכם מבוגרים. רובם כבר עברו את גיל 50 ויש גם רופאים רבים שעברו את גיל 70. למה? כי אין מספיק רופאים, כך שהמחסור ברופאים שיראו אתכם אם יש לכם חום או סכרת, או סתם אתם לא מרגישים טוב הולך וגדל. ולכן לכל רופא יש גם יותר מדי מטופלים, כך שיש לו פחות ופחות זמן להקדיש לכם כשאתם כבר באים למרפאה. והאחות? היא גם צריכה לקחת בדיקות, להזמין את המטופלים הכרוניים למעקב, לעשות מעקבי הריון ולפעמים בין לבין לבדוק מדדי איכות. אחרת אתם לא תהיו בריאים. אז כמה זמן נשאר לה להיות אמפטית כשצריך? או לשים לב שמשהו בהתנהגות של מטופל שלה הופך לחריג?

חולי הנפש מופקרים. התקשורת מיהרה לקבוע שהרוצח הוא חולה נפש בעל עבר בפסיכיאטריה. הו האימה! כולם חשו הקלה, כי הוא "חולה נפש". ורק חולי נפש הרי מסוגלים למעשה חסר הגיון כזה. נכון? אתם הפקרתם את חולי הנפש, כיוון שרציתם לנקות את עצמכם. כי יותר קל לומר שהרוצח שייך לקבוצה אחרת, ולא להבין שהוא אחד משלנו. 'נורמלי'. הפקרתם אנשים שהסטטיסטיקה מראה שהם פחות אלימים, רק כדי שתוכלו להמשיך ולהתעלם ולא להתמודד עם האלימות של החברה הכללית. יותר קל לומר 'נו ברור,הוא מקרה פסיכיאטרי'. עד כדי כך שמישהו שהלך בפעם הראשונה בחייו בגיל 77 לראות פסיכיאטר, מייד מתוייג כמסוכן לציבור.

המנהיגים שלנו מופקרים. כי הם מפקירים אותנו. יש לנו ראש הממשלה שלא טרח אפילו לכתוב בפייסבוק משהו על אירוע כל כך איום, ושרים שעסוקים במריבות ביניהם ובהמתנה לתוצאות החקירות בעניינים שסובבים את ראשי המדינה. מורחים אותנו בהורדות מיסים שאף אחד מהציבור (אולי חוץ מהעשירים ביותר) לא ירגיש, בזמן שמרעיבים את מערכות הרווחה והבריאות ומקצצים תקציבים משנה לשנה. ואת זה לא אני אמרתי, אלא בנק ישראל וה OECD.

הנה, עברו רק שלושה ימים ואף אחד כבר לא זוכר. בחדשות ידברו על סוריה וטראמפ, ועל האם החקירה של נתניהו תוביל לבחירות בקיץ, ואף אחד לא יזכור את האחות הזו, שנשרפה בעודה בחיים במרפאה אחת של שירותי בריאות כללית בחולון. ועוד שנה או שנתיים, משהו דומה יקרה ואז נהנהן בעצב ונגיד לעצמנו שלנו זה לא יקרה. בזמן שזה קורה לנו כל יום. נמשיך להיות מופקרים.

אני לא יודע מה צריך לעשות, אבל להמשיך כך זו הפקרות.