במשך שנים רבות אנשי בריאות הנפש אשר מטפלים באנשים הסובלים ממחלות נפשיות קשות (SMI) בנסיון להפחית את הסימפטומים של המחלה. הטיפול הזה חשוב, אבל הוא צר מדי ולא מספיק כדי להשיג את מה שחשוב.

הסוגיה של טיפול בפסיכוזה, במאניה או בדיכאון מאד חשוב והפחתה של תסמינים קשים של מחשבות שווא, גדלות או דיכאון יכולה לעזור מאד לסבל של אנשים, אבל היא לא מספיקה, מכיוון שאצל חלק מהאנשים שסובלים מסכיזופרניה, הפרעה ביפולרית או דיכאון עמיד (Severe Mental Ilness- SMI) יש סימפטומים כרוניים שמאד קשה להיפטר מהם ולכן צריך להגדיר עולם אחר של מושגים. יתרה מכך, יש מצבים שבהם הפחתת סימפטומים לא תמיד מובילה לחיים טובים יותר עבור המטופלים. 

בשנה האחרונה , יחד עם קבוצה של אנשים טובים, אנחנו מקיימים סדנאות לפסיכיאטרים שעובדים בקהילה בכללית. הסדנאות מקדמות גישה של פסיכיאטריה חיובית, שמובילה היום את חזית העשיה של בריאות הנפש בעולם.  

פסיכיאטריה חיובית

למרות שגישת הפסיכולוגיה החיובית של מרטין סליגמן קיימת כבר משנות התשעים, ההכשרה הבסיסית של אנשי בריאות הנפש ממשיכה עד היום להתמקד במודל הרפואי שמתמקד בזיהוי מחלה, סימפטומים וטיפול בהם. המודל הזה מאד יעיל במקרים מסויימים, אבל במקרים אחרים, במיוחד במקרים הכרוניים של מחלות קשות הוא נוטה להיות חסר בהתייחסות שלו לאיכות החיים של המטופל בלי קשר לסימפטומים והמצאם.

פסיכיאטריה חיובית לעומת זאת מתמקדת בשאלה איך למצוא את הדברים החיוביים בחיים של המטופל ואיך להגביר את הדברים החיוביים, בעיקר אצל מטופלים שסובלים מ SMI. הדרך להשיג זאת מתבססת על בחינה משותפת עם המטופל מה טוב עבורו, מה עובד עבורו בחיים ומה צריך להשתפר? מה נותן לו משמעות ואיך אפשר להעזר בסביבה כדי לשפר את איכות החיים שלו, את השמחה, את המשמעות ושביעות הרצון.

העיסוק בסוגיות האלו לא בא במקום התייחסות לסימפטומים כמו מחשבות שליליות, עצב או טראומה. פסיכיאטריה חיובית לא עוסקת ב'חשיבה חיובית' או להרגיש טוב לא משנה מה קורה לך בחיים. תחושות שליליות וחיוביות יכולות להתקיים במקביל אצל אותו אדם, למרות שבדרך כלל, כשמישהו מנהל חיים שיש בהם משמעות וחלקים מהנים הוא ירגיש התגברות של מחשבות חיוביות, וירידה בתחושות השליליות.

מודל ההחלמה

מודל ההחלמה התחיל אצל אנשים שסבלו מסכיזופרניה ומחלות SMI אחרות. כמו שכתבתי קודם, הדרך המסורתית של טיפול במחלות נפש קשות לא נתן מענה מספיק טוב עבור אנשים רבים. אם אנחנו לוקחים לדוגמא אנשים שסובלים מסכיזופרניה, יש אנשים שלוקחים תרופה וכל התסמינים חולפים לחלוטין. ויש אנשים שלוקחים טיפול והתסמינים חולפים בחלקם. ויש אחוז מסויים שסובל מתסמינים כרוניים, ואף תרופה לא מצליחה לעזור להם להפסיק את שמיעת הקולות או מחשבות השווא, לכל חייהם. המערכת הרפואית הקלאסית לא מצאה מענה למטופלים האלו, חוץ מלהציע להם טיפול תרופתי חדש שיצא, או טיפול אחר, או לומר להם שפשוט אין מה לעשות. לדוגמא: אם הדרך היחידה להביא מישהו למצב שאינו שומע יותר קולות היא לתת לו כמות גבוהה מאד של תרופות שגורמות לו תופעות לוואי, צריך לחשוב מה עדיף: תופעות לוואי, או פסיכוזה.

היוצרים של מודל ההחלמה (Recovery Model), לא הסכימו עם התפיסה הזו. במקום זה, הם התבוננו על החיים שלהם וניסו למצו בהם משמעות ותקווה. הם חיפשו חיים שיש בהם סיפוק על אף שהם המשיכו לסבול מתסמינים או קשיים תפקודיים. פאטריסיה דיגאן, פסיכולוגית קלינית שסובלת מסכיזופרניה ואחת ממובילות התנועה, ממשיכה לשמוע קולות, לקחת תרופות ומנהלת קריירה מקצועית מוצלחת. 

התזה המרכזית של הגישה אומרת: גם אם התסמינים והקשיים ממשיכים, אפשר במקביל למצוא אושר, משמעות ובריאות בדברים אחרים. אין חובה לחכות להעלמות מוחלטת של התסמינים כדי להתחיל לחפש אושר ואיכות חיים. אפשר למצוא אותם כבר עכשיו.  אפשר לתעדף מטרות שהמטופל מעוניין בהם, ואפשר להתקדם כדי להשיג אותם. יש מחקרים שמראים שמטופלים הסובלים מ SMI, מעדיפים לקיים מערכות יחסים משמעותיות, להיות מסוגלים לחיות חיים עצמאיים ולהשיג יעדים אישיים מאשר להפטר לחלוטין מהתסמינים של המחלה. זוהי המשמעות של בריאות נפשית טובה. 

יעדים מעשיים ומשמעותיים

כחלק מהצבת יעדים, הפסיכיאטריה החיובית ומודל ההחלמה שואפים להשיג מגוון יעדים שהם גם משמעותיים והרבה פעמים גם מעשיים.

1. שייכות. כשאתה שייך לקהילה, למשפחה, לחבורה או למערכת יחסים זוגית, אתה יכול לקבל גם חוויה של תמיכה ושייכות. חוויית הבדידות שנובעת מהמחלה מקשה על ההתמודדות, אבל אפשר לעזור לאדם שסובל ממחלה להיות חלק ממשהו גדול יותר.
2. אופטימיות. אם ההגדרה להצלחה בחיים היא שלא יהיו לך סימפטומים, אתה לפעמים לא יכול לראות את האופק. אבל אם ההגדרה משתנה, ואתה יכול לראות את האופק, אז אתה יכול גם להרגיש אופטימי לגבי העתיד האישי שלך. 
3. זהות. אנשים שחווים משברים, כולל משברים נפשיים או חווים אבדן, טראומה ועוד, לפעמים מאבדים את תחושת הזהות העצמית שלהם. אבל אם אנחנו עובדים על גיבוש הזהות העצמית, אשר גם יכולה להשתנות לאורך החיים ולהתאים את עצמה לסיטואציה, אתה נמצא בתהליך של החלמה. 
4. משמעות. כל אחד מוצא משמעות במשהו אחר. יש כאלו שמוצאים אותה באמונה, יש כאלו שבמשפחה או בזוגיות ואחרים בתפקיד בעבודה או בהתנדבות. אבל אנחנו יכולים לסייע לאנשים למצוא משמעות מחודשת, גם אם הם איבדו את הדרך בגלל מחלה שהם חלו בה. המשמעות נותנת כוחות להתמודד, ואיכות חיים שונה.
5. העצמה. התחושה שאתה חוזר לשלוט בהווה שלך ובעתיד שלך עושה פלאים לאיכות החיים של אנשים. אפשר לחפש דברים בחיים שלך, גם אם אתה חולה, וגם אם יש לך תסמינים, שאתה כן יכול לשלוט בהם. 

בקיצור: פסיכיאטריה חיובית היא הסתכלות חיובית על היכולת של אנשים שסובלים ממחלה פסיכיאטרית משמעותית להשפיע על החיים שלהם, וקריאת כיוון לכלל אנשי המקצוע בתחום.