הפסקות
מזמן לא כתבתי כאן. לפעמים כדאי לקחת פסק זמן מדברים שאנו עושים בקביעות כדי לאפשר לנו פרספקטיבה על ההרגלים שלנו, על הבחירות שלנו ובכלל כדי למלא את המצברים. אני חושב שזה טוב גם בשביל שאר הדברים שאנו עושים, שכן בהכרח כל החלטה וכל פעולה באה על חשבון משהו אחר שאנחנו עושים.
אני מתכוון לחזור ולכתוב כאן בקביעות. גם כי יש לי שוב דברים שאני רוצה לומר וגם בגלל שיש אנשים שרוצים לקרוא. בהזדמנות זו אני רוצה לעדכן אתכם על כל מני אירועים ותהליכים שרלוונטים עבורי ובגלל זה אולי גם לחלק מכם.
אני עובר דירה ועושה שיפוץ.
אצלי, הסאגה של מעבר דירה התחילה לפני כמעט שנה כשהתקבלה ההחלטה לעבור לדירה גדולה יותר. כולם יודעים שמציאת בית ושיפוץ זו תקופה מתישה וקשה, אשר מוציאה מאנשים את הטוב שבהם והרע שבהם. מבחינה פסיכולוגית מעבר דירה נחשבת כנקודת משבר משמעותית בחיים האנושיים (יחד עם חתונות, פיטורין, גירושין ולידה של ילדים) אשר יכולה להוביל לקשיים משמעותיים בהיבט הנפשי (מעבר כמובן לנושא הכלכלי). מתוך נקודת המבט הספציפית הזו התחלתי לחשוב על התהליכים שאנשים עוברים בזמן שיפוץ דירה והיכן הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה יכולים להתערב ולסייע לנו להתמודד טוב יותר עם התקופה הזו. אני חושב שייצאו מזה לפחות כמה רשימות בחודשים הקרובים.
כתבתי ספר!
טוב, לא כתבתי אותו לבד אלא עם ידידה טובה. אני גם רוצה שתדעו שזה באמת סיפור מעייף להוציא לאור ספר. אספר על כך עוד בהמשך. אני לא רוצה בשלב זה לספר מה הנושא, פרט לכך שזה נושא חשוב שיש עליו מעט מדי מידע מאורגן ומעשי. הספר נכתב בהפסקות בשנים האחרונות כיוון שכמו כולנו אני עסוק בעוד כמה דברים חשובים, אבל אנחנו נמצאים בישורת האחרונה, הספר נמצא בעריכה ובמקביל אצל המעצבת הגרפית שעובדת על המראה הויזואלי שלו. אני מבטיח לספר יותר כשהדברים יהיו יותר קרובים. הספר יהיה ספר מודפס, עם כריכה ותחושה של ספר אמיתי. למרות שאני כותב בדרך כלל במדיום הדיגיטלי, יש ערך גם לספר מודפס והחוכמה היא להתאים את המדיום לקהל היעד של הספר.
אני עסוק בעבודה בתל השומר ובמרכז רזולוציה
מי שעוסק בתחום הטיפול הנפשי יודע שאין סוף למצוקה האנושית. נדמה לפעמים שהאנושות יחד עם כל ההתקדמות שלה וההבנות הפסיכולוגיות, אוהבת להתבשם בסבל של הקיום האנושי כחלק מהמשמעות שאנחנו נותנים לקיום של עצמנו. בני האדם צריכים את הסבל והמצוקה, את ההתחבטויות והתהיות על מנת להתפתח. אבל אולי זה לא מפליא במיוחד כשאנחנו רואים שגם בתחומים אחרים למרות ההסטוריה והתובנות אנחנו לא מצליחים לפתור בעיות בדרכים אחרות: מסכסוכים משפטיים ועד סכסוכי גבול, מבירוקרטיה ועד שחיתות. עד כאן רגע של פילוסופיה בגרוש.
המשמעות היא שהזרם של הפונים לטיפול לא נפסק וגם לא יפסק בעתיד הקרוב. הרפורמה המאיימת בבריאות הנפש במדינת ישראל מתנופפת מעל כולם כמו חרב שממתינה ליפול ומחכים לראות את מי היא תחתוך. כולם – בתי החולים, המרפאות הציבוריות, קופות החולים והעצמאיים מתארגנים, מתכננים וחגים במעגל וממתינים לראות מה יקרה.
כמו שאומרים בפולנית: לא חסר צרות, אבל צרות טובות.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
3 תגובות לרשימה ”הפסקות“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שני, 12 באוגוסט 2013 בשעה 21:04
נחמד לקרוא אותך שוב, שיהיה בהצלחה!
יום שלישי, 13 באוגוסט 2013 בשעה 17:38
ברכות על הספר ד"ר, אשמח שיהיה גם באלקטרוני, בתור מי שמצליחה ליקרוא רק כך 🙂
http://www.mendele.co.il
שבת, 17 באוגוסט 2013 בשעה 16:08
ירדן, מעניין לקרוא.