העיתונים מדווחים שבימים הקרובים סגן שר הבריאות יחתום סוף סוף על צו המורה על ביצוע רפורמה בבריאות הנפש, פעולה קטנה שתביא סוף לסאגה מיותרת שנמשכת כבר 17 שנה ולכאורה תגרום למהפכה בשירותי בריאות הנפש במדינת ישראל. אבל המציאות כמובן הרבה יותר מורכבת ובתוך הרפורמה מסתתר לו גול עצמי קטן.
תקציר הפרקים הקודמים: לפני כמעט עשרים שנה חוקק חוק בריאות ממלכתית המעביר את האחריות לטיפול רפואי לקופות החולים, אך תחום בריאות הנפש נשאר באחריות המדינה בגלל ויכוחים כספיים. במהלך השנים המדינה בחרה להשקיע מעט ככל שאפשר כיוון שהיא לא רצתה לטפל בתחום ורצתה להפריטו או להעבירו לקופות החולים. הקופות סירבו לטפל בתחום כיוון שזו לא אחריותם החוקית ועל כן מלבד שירות בסיסי של פסיכיאטר באיזורים מסויימים בארץ, טיפול פסיכולוגי היה במסגרת השירותים המשלימים כלומר בתשלום נוסף משמעותי.
התוצאה היא שרמת השירות היתה מצומצמת יחסית לתחומים אחרים ברפואה, התורים הלכו והתארכו וגם בתי החולים הפסיכיאטרים לא תוקצבו כראוי כי על פי התוכנית רצו לסגור חלק מבתי החולים ולפתוח במקומם מחלקות בבתי חולים כלליים. עכשיו המדינה החליטה (באין ברירה כי יש בג"צ בנושא) להעביר את הרפורמה בצו ממשלתי ולהתחיל. בהדרגה ותוך שנתיים כל השירותים הפסיכיאטרים והפסיכולוגים יהיו במסגרת הסל הבסיסי של הקופות.
לכן כולם מסכימים שהרפורמה הזו חייבת להתקיים, כי העדר רפורמה היא פשוט התעללות של מוסדות המדינה בחסרי ישע (נפגעי נפש).
אף אחד לא באמת יודע כיוון שהדבר היחיד שבטוח זה שאחריות תעבור לקופות החולים. הישום והצלחת הרפורמה תלויים בכל כך הרבה פרמטרים שלא באמת ברור מה יקרה. שני העקרונות שמנחים את הרפורמה היא העלאת זמינות הטיפול והורדת העלויות של האזרח בקבלת שירותי בריאות הנפש. אלא מה, כדי שזה יקרה צריך הרבה יותר מטפלים שלא קיימים בשוק היום (ואם התעריפים ירדו תהיה גם פחות מוטיבציה לעבוד עם הקופות). המשמעות היא שהקופות יהיו חייבות להוריד את הדרישות ממטפלים. כמו שבקופות היום יש "טכנאי ביופידבק" ולא רק "מטפל שעושה גם ביופידבק" כך יהיו מטפלי CBT ולא פסיכולוגים או עובדים סוציאלים בקופות. ע"מ לסבר את האוזן, טכנאי ביופידבק יכול להיות מורה לספרות שעשה קורס הפעלת מיכשור הביופידבק. הידע שלו בבריאות הנפש מצומצם ולכן היכולת לטיפול אפקטיבי מצומצמת מאד.לעומת זאת פסיכולוג לדוגמא שרק אחד הכלים שבהם הוא משתמש הוא טיפול ביופידבק יכול להצליח בטיפול בצורה טובה הרבה יותר ואף לזהות בעיות וקשיים אחרים שיכולים להשפיע על הצלחת הטיפול.
הבעיה הזו גם תבוא לידי ביטוי בפניה לקופות. נניח שכל אותם אנשים שלא פנו עד היום בגלל שהטיפול עלה כסף, וחיכו לטיפול במרפאות הציבוריות יחליטו לפנות לטיפול. מי יטפל בהם? האם כשאתם פונים לרופא עור אתם לא ממתינים שבועות או חודשים, אפילו במרכז הארץ? טיפול פסיכולוגי הוא טיפול ארוך, כל פגישה אורכת עד חמישים דקות ולא ניתן לבצע שני טיפולים במקביל, כמו פיסותרפיסט שמטפל במכון פיסיותרפיה בכמה אנשים באותה יחידת זמן. אז לא יהיו תורים? לא יחכו חודשים עד לטיפול בגלל שזה יהיה בקופה?
אבל הנקודה החשובה ביותר בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש, היא שהיא לא מתקיימת בואקום, אלא במערכת הבריאות הישראלית. מערכת הבריאות הישראלית עוברת הפרטה מואצת, התשלום של כל אחד ואחד מהאזרחים על טיפול עולה מדי שנה בקצב מהיר יותר מבכל מקום אחר בעולם, לרוב האזרחים יש ביטוח פרטי ומושלם וזהב והמדיניות הזו היא כמעט מדיניות מוצהרת של האוצר: "האחריות לטיפול היא של האזרח, ועדיף במסגרת פרטית, כדי שזה לא היה נטל על המדינה". אם אתם חושבים שרק בבריאות הנפש זה יעבוד אחרת אתם טועים. כל עוד המדינה מקדמת במישרין ובעקיפין מעבר לרפואה פרטית, גם הרפורמה בבריאות הנפש לא תצליח לשנות את המגמה.
אני מקווה שדווקא הרפורמה תהיה שינוי מגמה במערכת הבריאות. נחיה ונראה
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
5 תגובות לרשימה ”רפורמה בבריאות הנפש – בעד, נגד ומציאות“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום ראשון, 20 במאי 2012 בשעה 20:28
חוששת מאוד מהרפורמה הזו. בעיקר כי באמת מדובר באוכלוסיה בין היותר מוחלשות, מותשות ומתקשות להלחם על זכויותיהן. מול קופות החולים, שהן אלופות ההפרטה וההעברה של שירותים מהסל לתחום ה"פרימיום", קבלת שירות סביר תהיה מאבק מהסוג שגם אנשים בריאים מתקשים לעמוד בו.
יש לי שתי שאלות, ואם יש לך סבלנות לענות מאוד אודה לך, כי למען האמת אין לי את מי לשאול וזה די מדאיג אותי. האם פירושה של הרפורמה הוא שמי שמקבל כיום טיפול נפשי במרפאות ציבוריות (למשל במסגרת מרפאות חוץ של בתי חולים) לא יוכל להמשיך בכך ויאלץ לעבור לטיפול בקופ"ח?
ומה לגבי השירותים השונים לבעלי סל שיקום, שכרגע אמנם ניתנים לרוב ע"י גורמים פרטיים (כמו דיור מוגן ותעסוקה נתמכת) אבל עדיין מפוקחים וממומנים ע"י משרד הבריאות? גם זה יועבר הלאה? כי זה נשמע לי די מבעית.
תודה.
יום רביעי, 23 בינואר 2013 בשעה 21:58
שלום,
בעניין רב קראתי את המאמר שלך. יש לך איזשהו מידע איפה הדברים עומדים כרגע?
למען האמת, הזדעזעתי לשמוע כי אפילו ביטוח בריאות פרטי לא מכסה במסלולים רגילים תרופות פסיכיאטריות וטיפולים פסיכיאטריים.
הייתי רוצה לדעת יותר, אשמח אם תוכל לכוון אותי למקורות רלוונטיים!
תודה רבה מראש!!!
פנינה רובש
ירושלים
יום שישי, 25 בינואר 2013 בשעה 16:46
@שקופה, לא ברור מה יהיו היחסים בין המרפאות הציבוריות לקופות. יתכן ויסגרו חוזים והמטופלים ימשיכו לקבל שירותים במרפאות הציבוריות, או כמו שקרה בעבר הקופה תחליט שלא עובדת יותר עם מרפאה זו או אחרת ותפנה את המבוטח למקום אחר.
סל שיקום שייך גם לאחר הרפורמה למשרד הבריאות
@פנינה, הרפורמה מתקדמת על פי התוכנית וקופות החולים מתארגנות לאספקת שירותי בריאות נפש. כל קופה החליטה לעצמה כיצד תספק את השירותים הללו.
שבת, 09 בפברואר 2013 בשעה 18:15
תודה. מקווה לטוב. כמי שמנסה לנווט בתוך במערכת השיקומית המחוררת ולהיעזר בה בשאיפה לקיים חיים נסבלים, עם כל שנה נוספת של נסיון אני נואשת יותר ממצבה. הביטוי "ליפול בין הכסאות" לא יתאים אפילו, כי בשביל זה צריך שיהיה תקציב לכסאות.
🙁
יום שישי, 14 בנובמבר 2014 בשעה 14:17
יש לי קבוצה בפייסבוק "רפורמה בבריאות הנפש" שם אנו אוספים חומר, ויוצאים למאבק לרפורמה מיטיבה. מוזמנים להצטרף לקבוצה ולקבל תשובות. אבל כבר אומר לכם מידע עדכני: יצא חוזר של משרד הבריאות שמנחה את בתי החולים ומרפאות לבריאות הנפש, להעביר את התיקים האישיים של כול המתמודדים כולל פרטים. אותם מעניין מי מאושפז הרבה בבית החולים. הצטרפו לקבוצה "רפורמה בבריאות הנפש" בפייסבוק.