אוטיזם הוא נושא מורכב, שמלא בגוונים ודקויות. היום ננסה להבין מהו אוטיזם, כמה הוא נפוץ, איך הוא בא לידי ביטוי בחיים, ואיך החברה שלנו משתנה לאור ההכרה הגוברת בנושא הזה.
אוטיזם מוגדר כהפרעה נוירו-התפתחותית שמאופיינת בקשיים בתקשורת חברתית ובהתנהגות, יחד עם תבניות חוזרות ונשנות של התנהגות, תחומי עניין ופעילויות. מדובר במגוון רחב מאוד של ביטויים, ולכן המונח "רצף אוטיסטי" הוא משמעותי – הוא מדגיש שאין מדובר בהפרעה אחידה אלא בקשת של מצבים, שכל אחד מהם ייחודי בדרכו.
דמיינו רצף: בצד אחד נמצא ילד שאינו מדבר כלל, מתקשה ביצירת קשר עין ונראה מנותק מהסביבה, ובצד השני מבוגר שמצטיין בתחומו, בעל יכולת התמחות עמוקה אך מתקשה בתקשורת לא-מילולית. אלו שני קצוות שונים על אותו הרצף.
המושג "אוטיזם" הוזכר לראשונה כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20, במחקריו של ד"ר ליאו קנר בארצות הברית וד"ר האנס אספרגר באוסטריה. אך מאז עברנו כברת דרך משמעותית בהבנת המורכבות של האוטיזם, בייחוד עם עדכון הקריטריונים האבחנתיים ב-DSM-5 בשנת 2013.
כמה אוטיזם נפוץ?
בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה משמעותית בשיעור האבחנות של אוטיזם. נכון להיום, על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-1 מתוך 100 ילדים מאובחן עם אוטיזם ברחבי העולם. במדינות מסוימות, כמו ארצות הברית, הנתון הזה קרוב יותר ל-1 מתוך 36, על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), כלומר רק בישראל מדובר על כ 250 אלף אנשים. יש לזה המון משמעויות: כמות הגנים הטיפוליים החדשים שצריך לפתוח כדי לתת מענה. מספר המטפלים שנדרשים לטפל בכל אותם אנשים על הרצף. ועוד ועוד.
העלייה הזו מעלה שאלות רבות: האם מדובר בעלייה אמיתית בשכיחות או שאולי יש כאן שיפור במודעות ובאמצעי האבחון? אולי מדובר על שינוי הגדרה שנובעת מהשינוי ב DSM, ובעצם זו פתולוגיזציה של הספקטרום האנושי. מחקרים מצביעים על כך שכל הגורמים הללו תורמים לעלייה המדווחת, אך אין תשובה חד-משמעית.
איך אוטיזם מופיע בחיים?
האופן שבו אוטיזם מתבטא משתנה מאדם לאדם, ולכן מתייחסים אליו כאל מצב "נרחב" או "ספקטרום". נביא כמה דוגמאות להמחשה:
אם נחזור אחורה בזמן, נראה שבעבר אנשים עם אוטיזם היו לעיתים קרובות מודרים חברתית, ולעיתים אף זכו לתיוגים שגויים כ"משוגעים" או "מנותקים". אך בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בתפיסה החברתית. כיום, בזכות ארגוני תמיכה, מחקר ואקטיביזם, ישנה הכרה רחבה יותר באוטיזם כחלק מהמגוון האנושי.
תנועת ה-Neurodiversity, למשל, קוראת לראות באוטיזם ובמצבים נוירו-התפתחותיים אחרים לא כהפרעות, אלא כחלק מהשונות הטבעית של המוח האנושי. מדובר בגישה שמבקשת לשנות את הפוקוס מ"טיפול" ל"הכלה ושילוב".
שינוי נוסף הוא בהשפעת המדיה והתרבות. דמויות עם אוטיזם שמוצגות בקולנוע, בטלוויזיה ובספרות, כמו אלו שהזכרנו קודם, משנות את האופן שבו הציבור תופס אוטיזם. אמנם יש לעיתים ביקורת על האופן שבו הדמויות הללו מוצגות, אך הן מהוות צעד משמעותי בקידום המודעות וההכלה.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
הוספת תגובה