כולנו רוצים להצטיין במה שאנחנו עושים. אנחנו לומדים, אנחנו משקיעים, אנחנו 'משתפשפים' וצוברים נסיון ומנסים להגדיר לעצמנו איך אנחנו ביחס לאחרים ואיך היינו רוצים לעשות את העבודה שלנו. הנסיון שלנו מלמד אותנו איפה אפשר לטעות ואיך אפשר להתגבר ובמה אנחנו טובים יותר ובמה אנחנו טובים פחות.

אני עוסק בבריאות הנפש בעשור האחרון, ופגשתי מאות אנשים – אנשי מקצוע, מטופלים ובני משפחות. בזמן ההתמחות למדתי את המקצוע, למדתי שיטות תקשורת, אסטרטגיות טיפול ואיך להתמודד עם מצוקה נפשית ועם מחלות נפש. למדתי על טיפול ולמדתי על בני אדם. לא הפסקתי ללמוד בשנים האלו ואני מקווה שלא אפסיק ללמוד לעולם.

כחלק מהתהליך, גם אני מנסה להגדיר לעצמי מה אני חושב על השאלה "מיהו פסיכיאטר טוב". אני חושב שיש דברים שהם מעבר להיות הפסיכיאטר אדם נחמד וידידותי שנוח לדבר איתו ומעבר לידע הקליני שהוא צריך לרכוש. אלו הם חלק מהדברים שפסיכיאטר טוב צריך להיות, לדעתי. אני משתדל להיות כזה ואני מצליח לפעמים. לפעמים אני נכשל בכך ומאכזב את המטופלים שלי ולא עומד בציפיות שלהם ושל עצמי.

ענווה

אין דבר מסוכן יותר ממישהו שחושב שיודע את הכל, שהוא הכי חכם בתחום, שמכיר את כל התרופות וכל הטיפולים וכל המחקרים ולכן יודע בוודאות איך לפתור את כל הבעיות שלכם. לצערנו, ענווה היא לא תכונה שמעודדים בבית הספר לרפואה אבל היא תכונה הכרחית בעולם הרפואה המודרנית. לכן, אם אני פוגש פסיכיאטר שאומר לי לפעמים "אני לא יודע אבל אני אבדוק" אני מעריך אותו יותר. כשפסיכיאטר מאמין שהוא יכול ללמוד משהו נוסף מהאדם שיושב מולו בקליניקה, מהשותפים שלו או משיתוף פעולה כזה או אחר, סימן שהוא יצליח יותר טוב מפסיכיאטרים אחרים.

התייעצות

פסיכיאטר טוב יהיה מוצלח באבחון תסמינים וגורמים שמשפיעים על הדיכאון או החרדה שלכם.  אבל מקצוען אמיתי יהיה מחובר לרופאים אחרים בתחומים אחרים כך שהוא יהיה מסוגל להתייעץ איתם כשיש לו בעיה נוספת. אם זה נוירולוג שאפשר לדבר איתו על השפעות טרשת נפוצה על בעיות פסיכיאטריות או עם רופא עור על פריחה שקשורה בתרופה מסויימת. לפעמים הוא ישלח את המטופל לרופא אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת או כדי לקבל הכוונה למחקר רפואי שהוא לא מכיר או למצוא פתרון לבעיה שהוא לא נתקל בה. באופן אידיאלי, הוא יהיה מחובר למוסד או מערכת שבה יש תהליכי למידה מתמשכים ולא חי בבועה עצמאית.

התמונה המלאה

פסיכיאטריה היא תחום שרוב העוסקים בו חושבים על התמונה המלאה. כשמישהו בא ומספר שהוא סובל מהפרעת קשב הפסיכיאטר ישאל גם על דפוסי שינה, תזונה וספורט וגם על גורמי דחק. הוא ישאל על על בעיות בבית ובעיות בעבודה אבל גם על תת פעילות של בלוטת התריס או מחלות לב. הפסיכיאטר ינסה להבין אם התלונות של המטופל שלפניו הן באמת בעיה פסיכיאטרית או שהן קשורות למשהו אחר ולא יפסיק לחשוב 'אם זה משהו אחר'.

ירשום בצמצום

הכוונה כמובן אינה לסיכומי פגישות אלא לפסיכיאטר שמקשיב ארבע דקות, מסתכל על המטופל עשר שניות ורושם לו מרשם של תרופה שבמקרה יש לו כמה חפיסות שלה במגירה אצלו בשולחן. אין לי בעיה עם נציגים של חברות תרופות אבל רופא טוב יזכור שהעובדה שהיה אצלו נציג של חברת תרופות לא הופכת את התרופה שלו לתרופה המתאימה ביותר. יותר מכך, גם את התרופות צריך לשחרר בצורה קפוצה, ולהשתדל (אם אפשר) שלא להוסיף תרופה ועוד תרופה ולהחליף טיפול בכל שבועיים. מצד שני, לא לשכוח שכל החלטה צריכה להתבסס על צרכי המטופל והידע הרפואי הקיים.

יפנה הלאה

פסיכיאטר טוב יודע מה הוא לא יודע לעשות בצורה טובה מספיק ובאילו תחומים הוא לא עוסק. אני לדוגמא לא מומחה גדול בהפרעות התפתחותיות כמו אספרגר ואוטיזם ולא מספיק מתמצא בגמילה מחומרים ממכרים. אם פונה אלי מטופל עם קשיים כאלו אני מייד ממליץ לו לפנות למישהו אחר. אני גם יודע שאני לא מספיק פנוי לפסיכותרפיה ארוכת טווח (למרות שאני משתדל לעשות בכל זמן נתון אחת או שתיים) ולכן אני בשמחה מפנה אנשים לטיפול פסיכולוגי אצל מטפלים שאני מכיר. אם מישהו חושב שהוא יודע לטפל בהכל, תעשו הכל כדי לא להיות מטופלים שלו.

נגישות וזמינות

זו שאלה של מינון אבל הפסיכיאטר יהיה נגיש וזמין ככל האפשר. אני יודע שיש פער בין הציפיות של אדם במצוקה לבין האפשרויות של פסיכיאטר, אבל בעקרון אפשר יהיה להשיג אותו בזמן סביר, ואם הוא אינו נגיש אפשר יהיה להשאיר לו הודעה ומישהו מוסמך יטפל בה. יש אנשים שחושבים שהם צריכים לקבל את הטלפון הנייד של הפסיכיאטר שלהם גם אם הוא רופא בקופת חולים ואני לא מסכים לכך שהוא צריך להיות זמין 24 שעות ביממה כי גם יש לו חיים משלו, ולכן יש אפשרויות דחופות כגון חדרי מיון. אבל אם יש לך פסיכיאטר בקופה ואתה צריך אותו לברר מינוני תרופה, אתה יכול לקבל תשובה בתוך פרק זמן סביר, בין אם על ידי פניה למרפאה או למזכירה רפואית.

אני משתדל לעשות את כל הדברים האלו בכל מפגש, גם אם הנסיבות לא תמיד מאפשרות. אני מכיר פסיכיאטרים רבים אחרים שעושים את זה.  לא כולנו, לא תמיד. לא תמיד אנחנו מצליחים אבל לפחות אנחנו יודעים מה היינו רוצים להיות. אנחנו צריכים לשאוף ליותר טוב עבור המטופלים שלנו. זה מה שאני מנסה לזכור בכל יום שאני הולך לעבודה. אני לא תמיד מצליח לעמוד בציפיות שלי מעצמי, אבל אני צריך להשתדל. וזה, כמו שאומרים, כל הסיפור.

הערה: ברור לי שהפוסט הזה 'מזמין' חזית נגד הפסיכיאטרים. ברור לי שפגשתם גם פסיכיאטרים שלא ענו לציפיות שלכם. אני לא מייצג את הפסיכיאטרים אלא רק את עצמי. אני מבקש לפחות לשמור על שפה נאותה.