הנה עולה עוד גל גדול, זהירות רק לא ליפול. הקורונה שוב מתחזקת והציבור שוב מנהל קרבות רחוב בין מתנגדי חיסונים למתנגדי סגרים. חברות רבות שוב שולחות עובדים לעבוד מהבית ואנחנו שוב תקועים בין חלל העבודה לבין הילדים שבבידוד. אז מה יעזור לנו להצליח לנהל את העבודה בצורה טובה?
לכולנו מגיעה הפסקה מהקורונה, אבל אם אתם עובדים מהבית סיכוי סביר שהעבודה נכנסת לכם לחיים דרך המסך ודרך הטלפון, ואם לא אז בדרכים יצירתיות יותר. תוסיפו פגישות זום שלכולנו נמאס מהן, בוסים שעדיין בטוחים שאפשר לנהל אתכם כאילו אתם בחדר ליד, תחושות אשמה, תחושות הקלה, ילדים משועממים שהמורים שלהם בבידוד ואתם אוכלים משהו בחטף כדי לחזור לעשות את המשימות הבלתי נגמרות. מצד שני, אפילו אם אתם מודעים לחשיבות של הפסקות ואתם עושים מדי פעם הפסקה, יש סיכוי סביר שהרבע שעה שלקחתם לעצמכם בשיטת פומודורו, הפכה לשעתיים של גלילה חסרת משמעות בטויטר או בהייה מנותקת בפרק של אמילי בפאריז.
להפסקות משמעותיות יש חשיבות גבוהה לשיפור הריכוז, לטעינה מחדש של המצברים המרוקנים ולהפוך אתכם ליותר יעילים ואפילו יותר שמחים. השאלה היא איך עושים הפסקה 'ראויה', ומהי בכלל הפסקה ראויה. האם כדאי שנעשה הפסקה למדיטציה? אולי עדיף לגלול רבע שעה באינסטגרם? לבהות בחלון או לצאת מחדר העבודה ולדבר עם הילדים? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להפוך את דקות ההפסקה למשהו באמת משמעותי.
כל מי שמכיר את החוויה הנפלאה של לאכול מנה קרה מול מסך העבודה, יודע שלעבוד ללא הפסקה זה גרוע יותר מכל אופציה אחרת. יש מחקר די ישן שבדק מה קורה אצל אנשים שאמורים לבצע מטלה לאורך זמן, והתבקשו לעשות באמצע סוגים שונים הפסקות של חמש דקות: לשבת בשקט, לשחק בנייד, לשמוע שיר של קולדפליי (?), לצפות בקליפ של קולדפליי (??) או לבחור בין האזנה לבין צפיה בקולדפליי (???). כנראה שמישהו אוהב את קולדפליי, אבל מה שמעניין בתוצאה זה שהביצועים של מי שעשו הפסקות היו יותר טובים מאלו שלא עשו הפסקות. ברור אם כן, שכל סוג של הפסקה עדיף על העדר הפסקה.
עבור רבים מאד מאיתנו, לקחת הפסקה מצפיה במסמכים של העבודה על המסך משמעותה בהיה במסך הטלפון. נצפה בסרטון ביוטיוב, נצחק או נתעצבן מציוצים בטויטר או נראה מישהו שר בטיקטוק, תלוי בגיל שלנו. זה נחמד, זה שונה ואחר זה נעבור בחזרה למסך אחר.
במקום זה, תנסו לעשות משהו שהוא הפוך לחלוטין ממה שאתם עושים בשגרה. אם אתם עובדים עבודת כפיים, אז צפיה במסך זה בסדר גמור בזמן ההפסקה. אבל אם אתם עובדים במשרד, תעשו משהו שלא קשור במסך. תצאו לסיבוב בחוץ. תלכו לדבר עם מישהו בבית. תקפלו כביסה. תלטפו את הכלב.
אם אתם מזהים שחמש דקות בפייסבוק הופכות לשעתיים של גלילה, אל תתפתו לעשות את זה שוב, אלא תנסו לכוון את ההפסקות למשהו שקרוב יותר למשהו פרודוקטיבי. לדוגמא במקום לראות סדרה בנטפליקס, תכניסו 10 דקות כלים למדיח, או תעשו הזמנה של מוצרים בסופר. זה אמנם לא ניתוק מוחלט, אבל זה מרגיש שאתם עושים משהו 'פרודוקטיבי'.
כשאנחנו מקפלים כביסה או מחפשים חופשה באינטרנט במטרה לא לעשות את העבודה האמיתית שלנו, זה נקרא דחיינות. אבל כשאנחנו עושים את אותם דברים בצורה מתוכננת, כחלק משגרת העבודה שלנו, זו בעצם הפסקה מתוכננת. ביצוע משימות שלא דורשות פעילות מוחית מאומצת יכול לעזור לנו להוריד מדי פעם הילוך ולהיות בהפסקה.
כבר כתבתי פעם העל מיקרו-הפסקות. הפסקה לא חייבת להיות ארוכה ומתוחכמת, במיוחד אם אתם לא רוצים לשבור את המומנטום. גם הפסקות של דקה או שתיים יכולות לפעמים לסייע.
אם אתם עובדים בבית, יש סיכוי גדול שאתם מתחילים לעבוד בשעות הבוקר (או אחרי שהילדים יוצאים, או שעתיים אחרי שהתעוררתם אם אין לכם ילדים). עובדים במרץ ואיפשהו לפני אחה"צ יוצאים להפסקה מתוכננת. יוצא שיש לכם איזה 5 שעות עבודה עד שיצאתם להפסקה, וזה כי אתם רוצים להספיק לעבוד לפני שהילדים חוזרים. אבל יכול להיות שזה קצת מאוחרת. כי אחרי 5 שעות עבודה רצופה, המוח שלנו במילא כבר לא נמצא בשיאו ואנחנו יכולים לעבוד רק ביעילות חלקית. אבל אם ניקח הפסקות מהבוקר אחרי כל שעת עבודה, נצליח להאריך את היעילות ותפקוד השיא שלנו לשעות הצהריים והלאה.
אחד המצבים הפסיכולוגיים הכי טובים שאנחנו יכולים לשהות בו, הוא זרימה (Flow), חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה אשר יכולה להתרחש במשך ביצוע פעיל של משימה מאתגרת. כדאי לזכור, שאנחנו גם לא צריכים להשתעבד לשיטות של פרודוקטיביות אולטימטיבית. אם אתם כל כך שקועים במשימה חשובה ואתם מתקדמים בה בצורה טובה, אין סיבה לצאת להפסקה רק כי שיטה מסויימת או אפליקציה אומרת לכם לעשות זאת. אתם לא 'חייבים' לעשות כלום, גם לא הפסקות.
אחרי שאתם מסיימים את העבודה, תנוחו כמו שצריך. בלי לחזור ולבדוק את המייל של העבודה. בלי לבדוק אם הקולגה בסן פרנסיסקו שלח לכם התייחסות. אם העבודה מלווה אתכם גם בסוף השבוע, תנסו להשאיר אותה ליום ראשון. שעות הערב וסופי השבוע נועדו למנוחה – גם אם אתם יזמים מדהימים או עובדים מצטיינים, אחרת תגלו שאתם נשחקים מהר ומוצאים את עצמכם נזקקים לעזרה מסוג אחר.
תחשבו על זה אחרת – ההפסקות שאתם לוקחים לעצמכם, הן חלק מהבריאות שלכם. הטיול עם הכלב, הצפיה בסרט אסקפיסטי, הספר שאתם קוראים בסופ"ש או הנסיעה לקניות עם בן או בת הזוג, אינם מטלה. הם בריאות. תישארו יעילים ויצירתיים בזכות זה שאתם יודעים לצאת להפסקה בזמן הנכון ובאופן המתאים ביותר. לא משנה מהי העבודה שלכם, תשמחו שמצאתם דרך לצאת להפסקה.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
הוספת תגובה