על רופאים ועל גוגל
חלק גדול מהאנשים שאני פוגש בקליניקה, מגיעים אחרי שהם עשו כבר חיפוש באינטרנט. חלק קראו קצת, חלק קראו כל דבר שאפשר לקרוא.
בעשור האחרון המידע שקיים באינטרנט הפך לחלק מעולם הרפואה. הרופאים היו צריכים להתרגל למטופל שקרא באינטרנט על ציפרלקס ומבקש את התרופה או שהמטופל מגיע וקרא על אבחנה שהוא חושב שיש לו, כמו חרדה או דיכאון. למטופלים המידע נותן תחושת עוצמה, בעוד הרופאים היו צריכים להתרגל למציאות חדשה במערכת היחסים רופא – מטופל.
המטופלים התקדמו כבר מעבר לחיפוש מידע בגוגל. כשאני פוגש אנשים אפשר לראות שהיחס למידע ולטכנולוגיה הופך בוגר יותר. אנשים באים עם ידע שהם מצאו בדרכים שונות אבל מבינים שמידע איננו תחליף לידע או להגיון ונסיון. רוב המטופלים מבינים היכן המידע משתלב ביחסים בינינו.
לדבר בשפה של המטופלים
דיונים שונים רצים ברשת סביב נושאי בריאות שמעניינים את הציבור. לדוגמא המידע שקיים על הסיכונים בחיסונים השונים ואיך מתמודדים עם המידע המוטעה שגורמים שונים מפיצים נגד חיסונים כאלו ואחרים. הפרשה הגדולה האחרונה היתה פרשת חיסוני הפוליו והציבור שלא קיבל בהכנעה את המלצת משרד הבריאות לתת חיסון נוסף לילדים. זה לא שאנשים לא חוששים מפוליו, אלא שמשרד הבריאות וגורמי הרפואה רגילים שהרופאים אומרים והציבור עושה. אבל הציבור עכשיו מפקפק. הציבור רגיל לקבל מידע בדרכים אחרות. ומערכת שלא רגילה לדבר עם המטופלים שלה בגובה העיניים, לא יכולה לצפות שהציבור יעשה מה שאומרים לו.
יש גופים שמנסים לעשות את זה, עמותות כמו מדעת שמנסה לתת מידע זמין ועקבי שיתמודד עם הררי המידע המוטעה שרץ ברשת. חלק מהדברים לא ניתן לשנות. הציבור כיום פחות ופחות מאמין בגורמי סמכות, ולא משנה אם זה אם רופאים, כוחות הבטחון או מומחה לתזונה. לכן צריך ליצור תקשורת חדשה עם הציבור, בדיוק כמו שצריך ללמוד לתקשר עם המטופלים בצורה שמתאימה למאה העשרים ואחת.
הנסיון שלי מראה שברוב הפעמים הגישה של מטופלים למידע עדיפה על אי ידיעה ועל פעמים שבהם המטופלים משתמשים במידע הזה לרעתם. פעמים רבות אני גם לומד דברים חדשים כשמטופל מראה לי משהו חדש שאני טרם הספקתי ללמוד. למזלי, טרם פגשתי מטופל שלא כיבד את היכולת שלי לחבר את המידע שהם הביאו עם הנסיון והידע שלי כדי לשים את המידע הזה בקונטקסט המתאים.
גישה למידע מהווה את אחד השינויים המרכזיים שמשפיעים על הרפואה בימינו. גם הרופאים, הפסיכולוגים, הצוותים הטיפוליים והמטופלים, כולם חשופים למידע העדכני ביותר. הטכנולוגיות האחרות והשינויים יכולים רק להתבסס על המידע. אם הרופאים לא ילמדו למקם את עצמם במקום טוב בעולם המשתנה, הם ימשיכו לראות את עצמם כקורבנות ולא יצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
4 תגובות לרשימה ”על רופאים ועל גוגל“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום רביעי, 16 בדצמבר 2015 בשעה 12:35
רשימה מעניינת בנושא (כולל התגובות):
http://e-patients.net/archives/2015/11/the-truth-about-the-your-googling-and-my-medical-degree-mug.html
שבת, 19 בדצמבר 2015 בשעה 17:03
תודה!
יום רביעי, 30 בדצמבר 2015 בשעה 16:02
היי ד"ר לוינסקי,
אז גם אני קראתי באינטרנט, התלהבתי, אבל כנראה זקוקה לקונטקסט.
מה דעתך על אבחון גנטי של נוירופארמאג'ן?
http://www.cts.co.il/?CategoryID=747&ArticleID=1623
אני מאובחנת כדו קוטבית, לדעתי יש לי דיכאון וADHD. אני מודעת לקלישאה.
כדאי להשקיע בבדיקה שעולה כ-4,000?
תודה ותבורך על האתר הנהדר.
יום שישי, 08 בינואר 2016 בשעה 14:59
חלק גדול מהאחריות נופלת פה על הרופאים עצמם שבמשך שנים מתייחסים לחולים כאל ילדים קטנים שאינם יכולים להבין ולבחור. כמובן יש יוצאים מהכלל אבל פעמים רבות ברפואה הציבורית הצוות הרפואי מתנשא מעל החולה ובמקרים רבות של מחלות כרוניות מתקשה להציג בפני החולה את מגוון הגישות והאפשרויות העומדות לפניו. לא פעם מצאתי את עצמי מתווכח עם רופאים שמצטטים באפס מבט ביקורתי תפיסות מיושנות ומוטעות של בעלי אינטרסים שונים (חברות התרופות לדוגמא) מבלי להיות מודעים או פתוחים לאלטרנטיבות או להודות שמדובר פעמים רבות בניסוי וטעייה שמשתנים מאדם לאדם. במקרים רבים גם אין למערכת את הזמן ואורך הנשימה ללוות את המטופל בתהליכים יותר מורכבים. לכן בעיני הידע הזמין וערעור מוקדי הכוח במקרה הזה עושים רק טוב.