אנשים רבים בטוחים שהבעיה העיקרית עבור אלו שסובלים מהפרעת קשב היא הקושי להתרכז והיפראקטיביות. אבל המחקרים מראים שהקושי העיקרי של מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב הוא ליקויים בתפקודים ניהוליים אשר הם אלו שגורמים לחלק גדול מהבעיות התפקודיות בחיי היומיום.

תפקודים ניהוליים כוללים טווח שלם של פעולות קוגניטיביות כמו תכנון, תיעדוף, מוטיבציה, יוזמה, ארגון, ביצוע פעולות מורכבות והיכולת לשים לב לפרטים. תפקודים ניהוליים גם פחות מושפעים מטיפולים תרופתיים בניגוד להשפעה המשמעותית שיש לתרופות על ריכוז, אימפולסיביות או מוסחות. כלומר, גם אם הטיפול התרופתי עוזר לך להיות מרוכז יותר, עדיין תמשיך להתמודד עם קשיים בתפקודים ניהוליים ולכן הבנה של הקשיים האלו ומתן מענה ישיר לקשיים נדרש כחלק מהטיפול בהפרעת הקשב.

השיטה המקובלת (והמוכחת) להתמודד עם הקשיים בתפקודים הניהוליים היא עבודה קוגניטיבית התנהגותית כדי ללמד את האדם איך לשפר את הכישורים הקוגניטיביים בהתמודדות היומיומית שלו, טכניקות התנהגותיות וגם דרכים לויסות רגשי שיאפשרו להם להתנהל בצורה טובה יותר בעבודה או בלימודים. הנה מספר עקרונות שיכולים לעזור לכם

תיאום ציפיות

אחד הדברים שבולטים אצל אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב זו הנטייה להתחיל פרוייקט עם הרבה אנרגיה שמתמסמסת די מהר. הם מתחילים חזק אבל ברגע שהפרוייקט הופך לרוטינה של עבודה הם מאבדים עניין. אחרי כמה שבועות של עבודה פתאום מתברר שאבני הדרך לא התממשו, שהציפיות לא היו ראליים וכולם מתעצבנים. במקום זה, צריך כבר בתחילת התהליך לבצע תיאום ציפיות עם הבוס: איך מגדירים הצלחה של הפרוייקט? מה לוח הזמנים של כל אבן דרך, האם אנחנו מבצעים פעולות מסוג אחד או מסוג שני כדי לקדם את הפרוייקט?

בקשו פידבק

אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב כבר הספיקו לחוות במהלך חייהם הרבה כשלונות ואכזבות. הם כבר מסתובבים עם תחושה של חוסר בטחון עצמי ופחד שיתפסו אותם ולכן הם נוטים שלא לדבר עם אנשי צוות אחרים על המצב, הם פחות מבקשים פידבק על התפקוד שלהם מפחד שיבקרו אותם. כלומר, בנוסף לתיאום ציפיות, צריך לדאוג לקבלת פידבק מסודרת לאורך תהליך העבודה או הלימוד. בלי קשר, מנהל פרוייקט ששולח אותך לעבודה של כמה חודשים בלי אבני דרך ובקרה לא עושה את העבודה טוב. המשמעות של פידבק ובקרה עבור אדם עם הפרעת קשב חשובה כפליים – היא גם נותנת לו תמונת מצב על התפקוד שלו וגם מייצרת מסגרת יעדים קצרה יותר שיותר קל לעמוד בה.

תכתבו תכנית פעולה

אי אפשר להתחיל פרוייקט מורכב או גדול (גם שנת לימודים זה פרוייקט גדול) בלי להכין אסטרטגיה לפרוייקט. זה כמו לבנות בית בלי תוכניות. כלומר כדאי לקחת דף נייר שעליו אפשר לכתוב את השלבים השונים של הפרוייקט. ליד כל שלב אפשר לכתוב תאריכי יעד, ודברים נדרשים לביצוע היעד. התוכנית יכולה להיות דינמית ולהשנות ככל שעובר הזמן ומתקבלים חומרים נוספים, ולפעמים נראה שאת חלק מהשלבים צריך לפצל לשלבי ביניים, שאפשר לבצע בצורה הגיונית.

יומן ורשימת מטלות

אדם שסובל מליקויים בתפקודים ניהוליים כמו ארגון או תיעדוף, חייב להשתמש באופן קבוע ביומן וברשימת מטלות. זה לא חשוב אם זה ממוחשב או בעזרת פנקס או רשימות, העיקר שהוא ישתמש בהם באופן קבוע ואקטיבי: את כל המטלות של הפרוייקט יש לרשום ביומן עם אבני דרך ברורות. כל המטלות גם אלו שאינן קשורות לפרוייקט צריכות להיות באותו יומן כך שאפשר יהיה להבין בכל רגע נתון כמה זמן פנוי יש לעבודה. גם ארוחות משפחתיות,מסיבות, כנסים, ישיבותעבודה וכו צריכים להכנס כיוון שכל זה גוזל זמן מדברים אחרים שאתם צריכים לעשות.

חלק מהאנשים עם הפרעת קשב מסתדרים טוב יותר דווקא עם יומנים ופנקסי נייר כיוון שפעולת הכתיבה עוזרת להם לזכור טוב יותר את מה שהם כתבו, יותר מהקלדה במחשב או בטלפון הנייד.

חשוב לדעת

יש עוד שיטות רבות ומגוונות וצריך להתאים אותם עבורכם באופן אישי. תתיעצו עם הפסיכיאטר שלכם או עם הפסיכולוג או עם המאמן או המרפאה בעיסוק שלכם, איך אפשר לישם את הכלים האלו וכלים אחרים. אם אתם חושבים שתיקחו כדור והכל יסתדר, הסברתי לכם מדוע זה לא יעבוד. קחו את זה ברצינות כי זה מה שיקבע את ההצלחה שלכם בטווח הארוך.

למרות שכתבתי כאן כמה טיפים, סביר שחלקם לא יעזרו לכם. כי המטלות שלכם שונות ממה שתיארתי, כי הצרכים שלכם שונים וכי האופי של ההפרעה שלכם מעט שונה. אבל אם תיישמו את העקרונות, תצליחו טוב יותר לעמוד ביעדים שקבעתם לעצמכם.

יש לכם עוד טיפים מנסיונכם?