תגובות

11 תגובות לרשימה ”סוף החופש ומדור חדש באתר“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

1. מאת רוני:
   יום רביעי, 02 בספטמבר 2009 בשעה 9:27

   אם כבר הצעת, אז יש לי דווקא שאלות שהעסיקו אותי לאחרונה.
   האם כל אדם זקוק לטיפול? האם כל מי שילך לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי צפוי להפיק ממנו תועלת?
   ובאופן יותר ספציפי: האם אדם די שמח ומרוצה בחייו, שחש שיש לו בעיה קטנה, נפוצה. בוא נניח לצורך הדיון שזה פחד מסוים מכשלון. בעיה שלא עוצרת אותו, אבל מאטה את התהליכים – זקוק לטיפול? איזה סוג של טיפול יכול להועיל במצבים כאלה?

2. מאת טל:
   יום רביעי, 02 בספטמבר 2009 בשעה 10:14

   השאלה היא אולי אישית אבל אני חושבת שהיא תעניין את כלל הציבור – ואם לא – לא נורא.
   אני נמצאת בטיפול של פסיכולוג כמעט 15 שנה ובטיפול משלים של פסיכיאטר כשש שנים.
   מיותר לציין שאני סומכת על שניהם בכל ליבי.
   אולם מכריי ומודעיי ובני משפחתי טוענים שאם אחרי כלכך הרבה שנים אני עדיין מרגישה צורך בטיפול – ולטעמם (של הצופים מן הצד) אין שיפור במצבי באופן כללי – הפסיכיאטר והפסיכולוג לא מוצלחים ויש להחליפם לאלתר.
   מה אני מרגישה? זה מורכב. יש דברים שהטיפול עזר לי במהלך השנים. יש דברים שעדיין לא נפתרו. יש דברים שאני לא מאמינה שיש דרך לפתור. אבל אחרי כלכך הרבה שנים נוצרה הכרות אינטימית שלטעמי אין לה תחליף.
   שוב – אני מודעת לעובדה שמדובר בסיפור אישי אבל אני חושבת שיש פה שאלה מעניינת לציבור – מתי ואם בכלל צריך להחליף איש מקצוע מטפל ועל איזה רקע?
   אשמח מאד לקרוא את תגובתך.

3. מאת נגה:
   יום רביעי, 02 בספטמבר 2009 בשעה 10:59

   תודה רבה על ההזמנה להציע שאלות.
   זאת היתה הרמה להנחתה, כי יש לי בערך אלף כאלה:)

   1. מה דעתך/נסיונך/ידיעותך לגבי טיפולי ביופידבק או נוירופידבק, והאם לפי דעתך מדובר בתחום שיתפוס יותר ויותר תאוצה אצל המשתמש הפרטי?
   2. מה היחס בין המרכיב האורגני (ובתוכו – מה חלקו של המרכיב הגנטי ומה של ההתפתחותי) לבין נסיבות חיים בכל מה שקשור להפרעות נפש?
   3. כתבת לא מעט על הפרעות כמו קשב וריכוז שהם בין היתר תוצר של העולם הטכנולוגי בו אנו חיים. כיצד אתה מאמין שהטכנולוגיה יכולה לבוא דווקא בשירות האדם ובריאותו הנפשית?
   4. אולי כבר כתבת על זה אבל אשמח אם תרחיב – מה צריכים להיות השיקולים בלקיחת תרופות פסיכיאטריות לעומת טיפול פסיכודינמי (או אלטרנטיבי) ללא תרופות? האם תרופות הן לפעמים קיצורי דרך, ואם כן, האם יש השלכות שליליות (מעבר לתופעות הלוואי) של לקחת קיצורי דרך שכאלה בחיים?
   5. האם המדיום של טיפול חייב להיות פנים מול פנים? האם הוא חייב להיות אחד מול אחד?

   זהו לבינתיים… די סגורה על זה שיהיו עוד 🙂

   תודה מראש וגם בדיעבד על כל ההעשרה, הידע והנסיון שאתה חולק איתנו!

4. מאת ירדן לוינסקי:
   יום רביעי, 02 בספטמבר 2009 בשעה 20:44

   כל השאלות מצויינות, ואשמח לנסות לענות עליהן.

   בנוסף – אשמח לעוד שאלות

5. מאת פלמונימי:
   יום חמישי, 03 בספטמבר 2009 בשעה 3:09

   ירדן, מה דעתך על קוקטייל של לוסטרל וריטלין. הראשון עשה אותי פחות עצבן אבל לא ממש עזר ל"מוטיבציה". השני עשה אותי פחות עייף אבל לאו דווקא יותר מרוכז ובכלל לא יותר רגוע. האם ייתכן שהשילוב בין שני הנ"ל יתגלה כפתרון מוצלח?

6. מאת ירדן לוינסקי:
   יום חמישי, 03 בספטמבר 2009 בשעה 11:02

   @פלמונימי, זו שאלה ספציפית מאד, ולא תענה במסגרת הזו, במיוחד שתרופות ניתנות מתוך הבנה מקיפה יותר של מצבו של אדם ולא על פי תאור של משפט אחד. אפשר לשאול בפורומים השונים או לקבוע פגישה.

7. מאת גלית:
   יום חמישי, 03 בספטמבר 2009 בשעה 11:50

   כמה שאלות
   – מכוון שגם אני עוסקת בתחום הטיפול ומעוניינת בעתיד לעשות הסבה לעו'ס, מעניין אותי לקרוא מה יש לך להגיד על self care לאנשי טיפול.
   איך אתה שעוסק בתחום בריאות הנפש שומר על עצמך שלא תהיה מוצף מהעבודה.

   שאלה שנייה counter transferance ודרכי ההתמודדות שלך עם העיניין.

   פסיכולוגיה מזרחית – למרות שקראתי את הספרים של מרק אפשטיין אשמח אם תרחיב גם אתה בנושא(כולל יונג , פסיכולוגיה הומניסטית ומה שקרוב לזה)

   תודה

8. מאת שי:
   יום שישי, 04 בספטמבר 2009 בשעה 12:24

   לדעתי כדאי לך לרכז מדי פעם כמה שאלות שיגיעו אליך דרך הפוסט הזה או המייל ושיש להן ערך לקוראים, בפוסט שבועי, נגיד ביום שבת או ראשון. כך כולם יוכלו לקבל אותן כחלק מה-RSS. אחרת זה יהיה סתם מבוזבז.

9. מאת אריק:
   יום שני, 07 בספטמבר 2009 בשעה 13:32

   האם קיים הסימפטום שנקרא אנהדוניה – חוסר היכולת ליהנות? ואם וכן מה זה בדיוק אומר?

10. מאת פסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי | שאל את הפסיכיאטר: האם כל אדם זקוק לטיפול?:
    יום שלישי, 29 בספטמבר 2009 בשעה 10:14

    […] הראשון במדור החדש באתר הוא תשובה לשאלה של רוני. רוני שאלה 'האם כל אדם זקוק […]

11. מאת שרון:
    יום רביעי, 19 במאי 2010 בשעה 20:18

    מה עובר בראשו של המטפל בזמן הטיפול? מה מתוך זה הוא לוקח הביתה? האם שיחה עם מטופל בדיכאון, למשל, משפיעה על מצב הרוח של המטפל? האם לאחר עשור של טיפולים, כמטפל, יש לעיתים רצון "לטלטל" מטופלים מסויימים-כאלה שיש בידם כלים- אך לא מסוגלים לעזור לעצמם? מה עם התיסכול ממטופל שעושה את כל המאמצים והמחלה חוזרת?
    או בקיצור- הצד הרגשי שלך על הצד הרגשי של המטופל.