איך לחזור מהפסקה
ראש השנה זו הזדמנות טובה להסתכל על מה שעשית בשנה הקודמת ולחשוב אם אפשר לעשות דברים בצורה אחרת. אחד הדברים שכל כותב יודע, זה שאם אתה רוצה להמשיך לכתוב, אתה צריך לכתוב כל יום. אבל לפעמים אנחנו סובלים מ'עומס יתר' ואנחנו פשוט לא יכולים לעשות את זה. היום בדקתי וגיליתי שמאז הראשון בינואר 2016 כתבתי רק 8 רשימות חדשות באתר הזה.
בחודשים האחרונים לקחתי לעצמי 'חופשת כתיבה'. הייתי חייב לצעוד רגע לאחור כדי להעריך מחדש מהן המטרות שלי בכתיבה כאן, האם אני יכול לעמוד בהן וכמה זמן אני יכול להקדיש לכך.
תקציר הפרקים הקודמים: במרץ 2014 עזבתי את בי"ח שיבא לאחר שתים עשרה שנים של עבודה ונכנסתי לתפקיד הפסיכיאטר הראשי של מחוז דן-פ"ת של שירותי בריאות כללית. הרפורמה בבריאות הנפש היתה בפתח ואנחנו עסקנו בבניית מערך שלם של שירותים, מרפאות, תהליכים, נהלים, גיוס עובדים, ושינוי הרגלים כדי ליצר בסיס איתן למערכת בריאות הנפש. אפשר לומר הרבה דברים על הרפורמה ועל תחום בריאות הנפש בארץ (הנה יש תוכן לכמה רשימות חדשות), אבל ברור שזו רק תחילתה של הרפורמה והרבה עבודה לפנינו.
באופן אישי, גיליתי שהזדמנויות יכולות להגיע בכל מני צורות ובחודש אפריל 2016 מוניתי לתפקיד סגן המנהלת הרפואית של המחוז, כך שעכשיו אני עוסק גם בפסיכיאטריה וגם במגוון תחומים שלא הייתי צריך לעסוק בהם מאז ההתמחות: מבדיקות PAP ועד גבס, מאורולוגים ועד רופאי עיניים. יצאתי מאיזור הנוחות של הפסיכיאטריה ואני צריך לחזור וללמוד דברים ששכחתי ודברים שמעולם לא ידעתי. זה מאתגר, מעניין ואני עדיין מנסה לחזור לשיווי משקל שיאפשר לי לכתוב פה מחדש באופן קבוע.
ההפסקה הזו עזרה לי לזכור כמה דברים:
- הפסקות עוזרות לנקות את הראש
היום אנשים יותר עסוקים מבעבר, ועם התוספת של האינטרנט והמדיה החברתית אנחנו נוטים לחוות משהו שדומה לעומס יתר של מידע. אבל אנחנו לא סובלים באמת מיותר מדי מידע, אלא מקושי לשים גבולות על המידע ועל הצורך לעשות דברים. אם אתה מתנתק מחלק מהדברים לפרק זמן מסויים, זה עוזר לך לראות דברים בפרספקטיבה אחרת. תרגישו פחות עמוסים ומוצפים. זה יעזור לכם להעריך מחדש מה חשוב, מה הן המטרות שלכם ומה אתם צריכים לעשות כדי להגיע למטרות הללו. - הפסקות יעזרו לכם לחשוב על רעיונות חדשים.
כשאתם עסוקים בפרוייקטים היומיומיים שלכם (הידועים בכינוי "השגרה השוחקת"), אנחנו לפעמים מנסים לחשוב על רעיונות חדשים אבל בגלל השחיקה הבלתי נגמרת אנחנו לא מתקדמים לשום מקום. כשתעשו הפסקה, ולא משנה אם זה לכמה שעות או כמה חודשים, יגיעו רעיונות חדשים ולו רק בגלל הסיבה הפשוטה שהמוח לא מפסיק לעבוד כשאתם יוצאים לחופש. כשהרעיונות מגיעים, פשוט תרשמו אותם בצד. הם כבר יביאו לכם מוטיבציה להמשיך. - הפסקות יתנו לכם פרספקטיבה.
אז נכון שיש מליון וחצי דברים דחופים לעשות בדיוק כרגע, אבל אם אתם כל כך שקועים בתוך הרגע איך תוכלו לדעת מה באמת חשוב ובמה באמת כדאי להשקיע עוד יותר ממה שאתם משקיעים עכשיו? כלל ידוע הוא ש 20% מהאנשים דורשים 80% מתשומת הלב (יש וריאציות רבות לכלל הזה), אבל מי אמר שאותם עשרים אחוז הם באמת הדברים החשובים שצריך להשקיע בהם? אולי השקעה מאד קטנה ב-80% הנותרים יתנו לכם תוצאה הרבה יותר משמעותית?
בסופו של דבר, אני חושב שאולי במהלך החגים אני אחזור לכתוב. יש לי יותר מדי דברים לומר. על נפש, על טכנולוגיה, על הדברים שביניהם. על הרפורמה, על מצב הפסיכיאטריה, על עולם הרפואה. אולי אכתוב יותר ואולי פחות. נראה.
שנה טובה
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
2 תגובות לרשימה ”איך לחזור מהפסקה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שישי, 07 באוקטובר 2016 בשעה 20:18
כאשר אנחנו לא עסוקים במשימה הדורשת ריכוז והמוח חופשי לחשוב והמחשבות מתחילות לנדוד, מופעל במוח איזור הקרוי default mode network. זה אכן האיזור וזהו הזמן שאנחנו יצירתיים. אמנם יצירתיים אבל לא מרגישים ממש תמיד טוב כאשר המחשבות רצות מעצמן. זהו זמן שאנחנן חושבים על אנשים, עבר ועתיד וכאמור, מחשבות שמביאות להרגשה פחות נעימה מעיסוק במשימה. לכן אולי בני אדם תמיד צריכים להיות עסוקים ופרישה לפנסיה אין משמעותה לא להיות עסוקים במשהו מעניין אם אנחנו רוצים להיות מאושרים יותר..
שבת, 08 באוקטובר 2016 בשעה 20:40
תודה רבה!
באמת התפלאתי, וחיכתי למאמרים.
מחכים לפוסט הבא (כמובן בעניני בריאות הנפש, ולא בבדיקות PAP, וגבס…)
שבוע טוב.
אלכסנדר