שינה טובה, פעילות גופנית, תזונה נכונה ומדיטציה/מיידפונלנס הם כלים חשובים לבריאות שלנו ויכולים לעזור לנו, בין אם אנחנו סובלים ממצוקה נפשית או שלא, להרגיש טוב יותר. המטרה של הפוסט הזה, היא לתת כיוון ראשוני לכל מי שנמצא במצוקה.
לא מזמן ישבתי עם חברה לעבודה ודיברנו על שחיקה ועל יכולת עמידה של עובדים/ות מול האתגרים שאנשים במערכת הבריאות מתמודדים איתם. למרות ששחיקה זו בעיה מערכתית ולא פרסונלית, ויש צורך בפתרונות כוללניים כדי להתמודד איתה עדיין יש גם דברים שא/נשים יכולים/ות לעשות כדי להקל על עצמם/ן ולחזק את יכולת ההתמודדות שלהם/ן.
אני פסיכיאטר כבר הרבה שנים, אבל יש דברים שאנשים שואלים פסיכיאטרים שלא השתנו גם כבר הרבה שנים. אולי בגלל שבריאות הנפש עדיין, למרות השיפור בתדמית שלה, נמצאת מאחורי הקלעים ואולי כי לא השקענו מספיק זמן כדי להסביר את עצמנו.
אנחנו עמוק בתוך משבר מתמשך ולכן זה גם טבעי להרגיש רמות מסויימות של לחץ, שחיקה, דאגה או אפילו עייפות נפשית. מצד שני, אנחנו יודעים ממחקרים רבים שאחוז האנשים שסובלים מבעיות נפשיות צמח בשנה האחרונה בצורה משמעותית.
לאחרונה התבקשתי לחוות דעתי על ספרו של רוברט ויטאקר "אנטומיה של מגיפה", שעוסק בעליה של מספר הנוטלים תרופות פסיכיאטריות בארה"ב ובעולם.
אחת הסוגיות העיקריות בנושא טיפול תרופתי היא מתי ואיך מפסיקים את הטיפול, ואיך בכלל עוברים את זה בשלום? קיבצתי מספר מקורות מידע בנושא.