בכנס שנערך לאחרונה הציג ד"ר ג'פרי ניוקורן את החולשות והיתרונות של הטיפולים הקיימים להפרעת קשב, וכמה מחשבות על האפשרויות שממצאים אלו מציעים בפנינו בנושא הטיפול התרופתי.
רוב התרופות החדשות שמבטיחות לנו הרים וגבעות נוטות להתגלות בדיעבד כפחות מושלמות מההבטחות שהבטיחו לנו. משפחת התרופות שנקראות בנזודיאזפינים (בנזו בקיצור) היו תרופות פלא בשנות השישים של המאה העשרים. רופאים רשמו את התרופה לאנשים שסובלים מחרדה, אבל רבים גם רשמו את התרופה במצבים אחרים, כמו להרגעת מצבים פסיכוטים, או להרגיע אנשים במצוקה שסבלו מדיכאון, לשפר את השינה ועוד. לא עבר הרבה זמן עד שהבנזו הפכו להיות בין התרופות הנפוצות ביותר.
הפסיכיאטריה הביולוגית נמצאת תחת מתקפה בשנים האחרונות. תרופות נוגדות דיכאון נמצאות בחזית הביקורת, אבל אם תחפשו באתרי האינטרנט הפופולריים תוכלו למצוא בכל שבוע איזו כתבה נגד תרופות להפרעת קשב, נגד אבחנה כזו או אחרת ועל הסכנות וחוסר היעילות של התרופות הפסיכיאטריות
אסקטמין הוא טיפול חדש לדיכאון עמיד שאושר בשנת 2019 על ידי ה FDA לטיפול בדיכאון עמיד. המשמעות היא שזה טיפול שלא ניתן לתת בתור טיפול ראשון, והוא צפוי להכנס בקרוב לסל הבריאות.
אחת התופעות הנפוצות בעולם המערבי, היא שימוש בתכשירים ממריצים על ידי אנשים שלא אובחנו כסובלים מהפרעות ומחלות כדי לשפר יכולות קוגניטיביות וכדי להצליח יותר בחיים.
אוקיי, אובחנתם כסובלים מהפרעת קשב. עכשיו יש לכם החלטות לקבל. ההחלטה הראשונה היא האם לקחת טיפול תרופתי, להתמקד בטיפולים לא תרופתיים או לשלב בין השניים. לתרופות יכולה להיות השפעה מהותית על הטיפול ועל הפרוגנוזה אבל צריך לבחור את התרופה המתאימה ביותר.