על הפרפקציוניזם
יש הרבה אנשים שמרגישים שהפרפקציוניזם שלהם מהווה את אחד היתרונות המשמעותיים שלהם בהתנהלות היומיומית, שהפרפקציוניזם נותן להם יתרון על אנשים אחרים בזכות הקפדה על פרטים, ארגון וסדר, יכולת הבנה של התמונה הכללית ומוטיבציה לגרום לכולם להפיק מעצמם את המקסימום האפשרי. אבל לפרפקציוניזם יש גם חסרונות.
כל פרפקציוניסט רוצה להצליח, מתוך כוונות טובות להשיג את המקסימום האפשרי. אבל לא תמיד עבודה קשה ומאמץ מתמשך מביאים לתוצאות המקוות. למעשה, יש הרבה יותר מדי מקרים שהפרפקציוניזם שעוזר לכם בעבודה גורם לבעיות בתחומים אחרים של החיים. הבעיה נוצרת כאשר אסטרטגיה שפיתחנו כדי להתמודד בתחום אחד לא מתאימה לתחום אחר של החיים והופכת בעצם למכשול: לדוגמא, תשומת לב לפרטים יכולה לגרום לכם להיות עובד מצטיין בעבודה מכיוון שאתם לא עושים טעויות, אבל גם לגרום לכם להראות אובססיבים, חרדתיים ואיטיים במיוחד.
וכשאתם מתייעצים עם מישהו קרוב, אתם מקבלים רק תשובות כמו 'אולי תרגעי, בשביל מה את צריכה להתרגש כל כך מהפרוייקט הזה שעשית מאה כמוהו', כשהכוונה היא באמת ל'למה את מציבה לעצמך סטנדרטים כל כך גבוהים שאי אפשר לעמוד בהם?'. ברור שפרפקציוניזם מעלה באופן אוטומטי את מפלס הלחץ ויכול להוביל לאכזבות, אבל זה לא יגרום לכם להפסיק לרצות להצטיין
לכל אחד שרוצה להגיע למשהו בחיים יש קצת מהפרפקציוניסט אצלו. גם לי.
לכן, כדאי לנסות ולהבין באילו נסיבות הפרפקציוניזם עובד ובאילו מצבים הפרפקציוניזם רק מקשה עליכם יותר. אם תוכלו לזהות את הנסיבות הללו, אולי תוכלו גם לזהות פתרונות טובים יותר שאינם כוללים בהכרח 'הפחתת סטנדרטים' אלא משהו יותר בריא עבורכם. אם אתם מתחילים לבדוק את הסיבות והנסיבות, אתם יכולים לראות דפוסים שצפים ובולטים.
דוגמאות לדפוסים פרפקציוניסטים
יותר זה תמיד יותר טוב. לפעמים עוד שעה של עבודה על הפרזנטציה באמת יכולה להעלות אותה רמה, אבל לפעמים התועלת יורדת עם הזמן. בדקו מתי תוספת הזמן והמאמץ כבר לא משתלמים.
כל הטעויות קטסטרופליות. אף אחד לא אוהב לעשות טעויות. מצד שני, כל המחקרים מראים שעיסוק מוגזם בטעויות אפשריות מפריע להתקדמות ופוגע בתפקוד.
כל הדברים חשובים באותה מידה. גם אני רוצה להצטיין בכל דבר שאני עושה. אבל אם לא מצליחים לקבוע סדרי עדיפויות, אז דברים שהם לא באמת מאד חשובים גוזלים זמן מיותר על חשבון הדברים החשובים ואפשר למצוא את עצמנו מבזבזים את הזמן המוגבל שעומד לרשותנו או משקיעים אנרגיה ומשאבים בדברים חסרי משמעות. כדאי ללמוד לתעדף על בסיס הדברים שחשובים לכם באמת ועל בסיס הדברים שאתם טובים בהם באמת.
אם את רוצה שמשהו יעשה באמת כמו שצריך.... לפעמים הסטנדרטים של אנשים אחרים באמת נמוכים. מצד שני, אם אתם תמיד האנשים הראשונים שפונים אליהם על מנת לעשות כל פרוייקט, הסיכוי שלכם להגיע לעומס יתר מתקרב במהירות. תכינו לעצמכם רשימה של אנשים שאתם סומכים עליהם בתחומים שונים כך שתוכלו לפנות אליהם כשאתם צריכים. תשתמשו בקבוצה הזו כדי לפזר את העומס.
רק עוד דקה… כמה פעמים באמת הצלחתם לרוקן את האינבוקס או לסיים את כל הדברים שאתם חייבים לעשות בחיים? וכמה זמן התענוג נמשך?. אם אתם חייבים לסיים כל הזמן את הכל עד הסוף, לא ישאר לכם זמן גם לחיות קצת. מחקרים מראים שאם אנחנו לא לוקחים חופשות, לא נחים ולא נותנים למוח שלנו לנפוש, אנחנו גם פחות יעילים ופחות יצירתיים.
פרפקציוניזם הוא חרב פיפיות, הוא יכול לעזור לנו ולחבל לנו בחיים בו זמנית. לכן כדאי לנסות לשלוט בו כדי שהוא לא ישלוט בנו. אם אנחנו לא מצליחים לבד, בין אם זה כי אנחנו לא יודעים כיצד או בגלל שאנחנו פרפקציוניסטים מדי, אז אפשר לפנות לאיש מקצוע לקבל עזרה.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
4 תגובות לרשימה ”על הפרפקציוניזם“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שלישי, 25 במרץ 2014 בשעה 18:26
אני פרפקציוניסט ומעולם לא סברתי שזו תכונה טובה. כשאני נסחף עם זה, היעילות שלי בעבודה שואפת לאפס
יום חמישי, 27 במרץ 2014 בשעה 23:38
מאמר ממצה ומעניין … אפשר גם לטפל בבעיה כאשר היא מוקצנת ויוצאת מהגבולות הסבירים. מהם לדעתך הקווים האדומים שמהם והלא יש צורך לטיפול מקצועי בבעיה ?
שבת, 05 באפריל 2014 בשעה 12:49
@נחליל, כשהפרפקציוניזם מפריע לתפקוד ולאיכות החיים, צריך לטפל בו
יום חמישי, 28 ביוני 2018 בשעה 11:30
נחליל. נגיד יש לך משימה לנגן בחליל ואתה לא נרגע גם כשאתה מת לישון – זה קו אדום.
זו למעשה סוג של אובססיה ולעיתים הבעיה מאובחנת כ ocd.
זה שאתה מעולה במה שאתה עושה זה יפה אבל אם אתה מרגיש שזה חוזר על עצמו בכל משימה כמעט וגורם לך לסטרס בכללי – זה קו אדום.
יש לזה כדורים שמאוד יעילים וגם טיפול קוגנטיבי.
בהצלחה 🙂