היום האבחנה של הפרעת קשב וריכוז (ADD או ADHD) פופולרית מתמיד. לפעמים מישהו שאתם מכירים יבוא ויאמר לכם ש'בטוח יש לכם הפרעת קשב'. לפעמים אתם תלכו עם הילד שלכם לאבחון ותאמרו לעצמכם 'היי, זה בדיוק אני!. ולפעמים פשוט נראה לכם שהדברים מסתדרים. הנה כמה טיפים לשלב האבחון והטיפול שכולם יכולים להשתמש בהם:

1. אם בן /בת הזוג אומרים שיש לכם הפרעת קשב וריכוז כדאי שתתייחסו ברצינות.
צריך לזכור שבן הזוג יאמר דבר כזה כי יש חלקים במערכת היחסים שלכם שלא עובדים בצורה טובה. אם תעברו אבחון ותגלו שיש לכם הפרעת קשב וריכוז תוכלו גם להתחיל לטפל בבעיה של ADD ובהשפעה שלה על מערכת היחסים שלכם. אם תגלו שאין לכם הפרעת קשב וריכוז אז בן או בת הזוג יאלצו לחשוב יחד איתכם על סיבה אלטרנטיבית לקשיים הזוגיים. בכל מקרה אתם מתמודדים טוב יותר עם הקשיים.

2. אל תסמכו על אבחון של בן או בת זוג.
להפרעת קשב וריכוז יש מגוון של סימפטומים. הפרעת קשב מבוגרים נראית אחרת מאשר אצל ילדים. מגיע לכם לקבל אבחון שנערך כהלכה ולא השערות שנערכות על פי שאלון אינטרנטי על ידי בן זוג מתוסכל. אבחון ראוי כולל לפחות חלק מהמרכיבים הבאים: בדיקה אצל פסיכיאטר מומחה עם נסיון בתחום הפרעות קשב, הכוללת שאלונים, בדיקת ההסטוריה שלכם, ויכולת להבחין בין הפרעת קשב לבין בעיות אחרות כמו חרדה, דיכאון, הפרעות שינה או אפילו עומס יתר שקשור לסיגנון חיים.

3. תבדקו מי הפסיכיאטר שמאבחן אתכם.
זה בסדר לחפש פסיכיאטר מתאים. אמנם כל הפסיכיאטרים יכולים לבצע את האבחנה הזו, אבל לא כולם עוסקים בתחום ביומיום שלהם. יש כאלו שמתעניינים יותר בפסיכיאטריה משפטית. יש כאלו שמתעניינים יותר בפסיכוגריאטריה. יש כאלו שמתעניינים בהפרעות קשב ובקשיי תפקוד דומים (כמוני). בכל מקרה לא כל פסיכיאטר מתעסק בכל תחום וכדאי ללכת למישהו שעוסק בזה יותר.

4. אל תלכו לפסיכיאטר שאומר לכם "אם הריטלין יעבוד אז יש לך הפרעת קשב וריכוז".
זו טעות נפוצה. כמעט כל אדם מבוגר שייקח ריטלין יראה שיפור בריכוז שלו או שיפור בתוצאות מבחני TOVA. לכן המבחנים האלו אינם מהווים אינדיקציה מוחלטת לאיבחון ADD ולכן פסיכיאטר מנוסה בתחום לא יעז לומר משפט כל כך שטותי.  אם אומרים לכם משפט כזה סימן שהפסיכיאטר / רופא / מטפל לא מבין בהפרעות קשב וריכוז.

5. גם אם יש לכם הפרעת קשב, אל תניחו שזו רק הפרעת קשב.
הפרעות קשב באות במקרים רבים יחד עם הפרעות אחרות. בין אם מדובר בדיכאון ודיסתימיה, בהפרעות חרדה כמו GAD או הפרעות פאניקה, בהתמכרויות או אפילו מחשבות טורדניות. לכן כדאי ללכת לפסיכיאטר מנוסה שיצליח להבין בצורה טובה יותר ומדוייקת יותר את כל המכלול.

6. תטפלו בכל הפרעת הקשב.
הריטלין והקונצרטה הם לא גלולות קסם. הן מצליחות לשפר את הריכוז ואת המיקוד אבל הן לא ישפיעו בכלל על ההרגלים שפיתחתם במרוצת השנים. התרופות להפרעת קשב לא יביאו לכם מנגנוני התמודדות חדשים או יחסים טובים יותר עם בני הזוג שלכם. התרופות גם לא יגרמו לכם להבין את מקומכם בחיים, או יעלימו תחושות של חוסר ערך עצמי. כאן כדאי לשלב אימון להפרעת קשב להקניית הרגלים חדשים, טיפול פסיכולוגי להבניית הזהות העצמית ואפילו טיפול זוגי או יעוץ תעסוקתי.

7. אל תתפלאו אם תאלצו לנסות מספר סוגי תרופות.
בניגוד למה שחושבים אנשים, הטיפול התרופתי הוא לא מרשם חד פעמי ולאחר מכן אפשר לשכוח מהפסיכיאטר. האבחון אולי יראה שיש לכם הפרעת קשב וריכוז אבל טיפול תרופתי אפקטיבי משתנה במינונים וסוג התרופה מאדם לאדם. צפויה לכם תקופה של הסתגלות והתאמת טיפול ולכן חשוב שהפסיכיאטר שמצאתם לא רק יבין בהפרעת קשב, אלא גם יהיה זמין עבורכם להתאמות הדרושות של הטיפול התרופתי. התקופה הזו יכולה לארוך כמה שבועות ולפעמים כמה חודשים עד שמצליחים להתאים את הטיפול.

8. אל תהיו עקשנים, תהיו יצירתיים.
עקשנות היא תכונה טובה לפעמים. אולי הגעתם עד עכשיו בעזרת עקשנות וחוסר נכונות לוותר. אבל גם כשניסיתם וישבתם והתאמצתם והתעקשתם לא תמיד הגעתם לתוצאות ומיציתם את הפוטנציאל. אז עכשיו, לאחר שהחלטתם לטפל בהפרעת הקשב, אל תחזרו בעקשנות על הרגלי העבר. תנסו לעשות את זה אחרת, לקבל כלים חדשים ולנסות להתמודד בצורה אחרת. אל תפחדו לפתח דרכי התמודדות חדשות לגמרי. זו ההזדמנות שלכם.

9. תנו לפסיכיאטר שלכם להכיר אותכם טוב יותר.
פסיכיאטר טוב שעוסק בהפרעות קשב וריכוז לא יסתפק רק בשאלות על תופעות לוואי וידחף לכם עוד מינון של ריטלין או קונצרטה. הוא ישאל על הרגלי החיים שלכם ואיך הם מתבטאים בהפרעות הקשב שלכם. הוא יעבוד צמוד למאמן שלכם ולפסיכולוג שלכם כדי להגיע לתוצאות טובות יותר בטיפול. מכיוון שתרופות לבד לא מספיקות כדי למצות טיפול בבעיות קשב, חשוב לדעת על הדברים האחרים בחיים שמשפיעים על התפקוד.

10. אל תתנו לאחרים להפריע לכם להתקדם.
לא חסרים אנשים שינסו להערים מכשולים בדרך. אלו שכבר כועסים או לא מסתדרים איתכם ינצלו כל כשלון או נפילה קטנה כדי לגרום לכם לתסכול נוסף. מכיוון שמדובר בתהליך יכולות להיות נפילות ובעיות ולא כדאי להקשיב לכל אחד (כולל הקול הפנימי) שלא מאמין ביכולת שלכם לעבור שינוי.

אתם מוזמנים לשתף אותנו בטיפים משלכם… (עוד טיפים)