נניח שאתם או מישהו קרוב לכם חושד שאולי יש לכם הפרעת קשב וריכוז. נניח שאפילו החלטתם שאתם רוצים לברר את העניין. איך אתם יכולים להתקדם בפתרון התעלומה כדי לדעת אם באמת יש לכם הפרעת קשב וריכוז או שמדובר במשהו אחר לגמרי?

אבחון הפרעת קשב וריכוז בגיל צעיר היא לכאורה פשוטה, כיוון שמרבית הילדים מציגים סימפטומים יחסית 'נקיים'. כמובן שהאבחנה מורכבת אבל היתרון הזה חשוב. אצל אנשים מבוגרים יש יותר סיבות לבעיות בריכוז, שבגללן אנשים פונים לטיפול: גם בעיות כמו דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעה אובססיבית טורדנית או תחושות לחץ יכולים להתבטא בקשיי ריכוז וקשב.

נו, אז איך מאבחנים כבר הפרעת קשב?

חשוב להבין שהאבחנה היא אבחנה קלינית בעיקרה. המשמעות היא שאין עדיין בדיקת דם או בדיקת CT שיכולה לאבחן בוודאות של 100% שיש לכם או שאין לכם הפרעת קשב. לכן האבחון מבוסס על מגוון כלים שבסופו של דבר יכולים לתת לפסיכיאטר מנוסה את היכולת לקבוע שיש לכם הפרעת קשב. הפסיכיאטר ישתמש במה שהוא ילמד במהלך שיחה איתכם, בשאלונים וסקאלות התנהגות, על ידי שיחה עם בני משפחה ועל ידי מבחנים ממוחשבים.

אחד הדברים שאני חייב לחזור ולומר זה שיש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים אחרים, כמו חרדה, דיכאון , לחץ, מחשבות טורדניות וכדומה. הרבה אנשים שמגיעים אלי לאבחון הפרעת קשב בעצם מציגים סימפטומים של חרדה כגורם העיקרי לבעיות הריכוז שלהם. אנשים אחרים סובלים גם מחרדה וגם מהפרעת קשב. וזה הדבר החשוב: אלא אם יש לכם בעיות נוירולוגיות ביחד עם הפרעת הקשב – כמו לדוגמא תנועות לא רצוניות או התעלפויות – כדאי לכם לפנות דווקא לפסיכיאטר מומחה ולא לנוירולוג כדי לעבור אבחון כמו שצריך.

מה בנוגע לאבחוני הפרעת קשב ממוחשבים?

מבחני התפקוד המתמשך שנקראים באנגלית CPT– Continuous Performance Test, מאפשרים הערכה אובייקטיבית של מרכיב הקשב שלנו. המבחנים מאפשרים זאת על ידי ביצוע מטלה משעממת יחסית לאורך זמן. בארץ משתמשים במבחן TOVA, אבל היום עוברים יותר ויותר למבחן BRC שהוא מקיף יותר ונותן תשובות למספר מדדים נוספים. הבעייתיות של המבחנים נובעת מכך שהם לא מספיק רגישים או ספציפים לאבחון, כלומר יש אנשים שיש להם הפרעת קשב שלא ימצאו כסובלים במבחן, ולעומת זאת יש אנשים שאין להם שדווקא יופיעו שהם סובלים. מבחן TOVA דווקא יכול לסייע לעומת זאת לבדיקת יעילות הטיפול בריטלין.

אז למה עושים אבחוני הפרעת קשב ממוחשבים? למרות שהתרשמות של פסיכיאטר מנוסה מספיקה לרוב כדי לאבחן, לשלב האבחון הממוחשב יכולה להיות חשיבות בחיזוק האבחנה, לראות את התגובה לריטלין וחשוב לא פחות – לתת תחושה למאובחן שהאבחון מדוייק. אני יודע שזה נשמע ציני, אבל יש לזה חשיבות פסיכולוגית עצומה. כתבתי על החשיבות של ההכרה הפסיכולוגית בכך שיש גורם אחר לחוסר ההצלחה מעבר ל'עצלנות'. 'ההוכחה' הממוחשבת עוזרת לנו לסלק את הספקות.

קדימה לאבחון הפרעת קשב

אני חושב שכל מי שחושד שיש לו הפרעת קשב צריך לעבור אבחון. במקרים רבים הפניה לאבחון תוביל לטיפול, גם אם לכם אין הפרעת קשב אלא משהו אחר שלא טופל במשך שנים, אבחון מדוייק יכול להוביל לפתרון הבעיה שממנה אתם סובלים.

על מנת לאבחן כדאי ללכת למקום שבו אתם חושבים שתקבלו גם את האבחון, ויותר חשוב את הטיפול המתאים. אפשר לבצע את זה בבתי חולים, בקופה או במכונים פרטיים. כשמחליטים איפה מבצעים את האבחון חשוב לקבל אבחנה טובה כדי שיתאימו לכם טיפול תרופתי, אבל כמו שאמרתי, צריך מקום שיכול להציע טיפולים נוספים כמו טיפול פסיכולוגי, אימון ממוקד להפרעת קשב, וגם מענה לבעיות נוספות שיכולות להיות כמו חרדה ודיכאון.

לצערי, קופות החולים עדיין לא ערוכות לתת טיפול מקיף להפרעת קשב במבוגרים מעבר לתרופות. מרכזים ספציפיים בבתי חולים ערוכים יותר טוב, ויש גם מעט מרפאות מתמחות בקופות החולים (צריך לברר), והכי טוב לפנות למרכז שיש בו את כל סוגי הטיפול (שעליו נדבר בהמשך), כיוון שמי שחושב שרק טיפול תרופתי, או רק אימון להפרעת קשב או רק טיפול פסיכולוגי זה מספיק, פשוט סובל מדחיינות אפיינית.

————-

גילוי נאות: כתבתי ספר על הפרעות קשב וריכוז במבוגרים (168 שעות של הפרעת קשב) ובקליניקה שלי, יש לנו יחידה שמתמחה בטיפול במבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז.

עוד בסדרה
מקשיבים, חלק 1 : הפרעת קשב וריכוז באמצע החיים.
מקשיבים, חלק 2: עוד אחת עם הפרעת קשב וריכוז.
מקשיבים, חלק 3: אני מאשר שיש לך ריכוז (על האבחון)
מקשיבים, חלק 4: איך לא לנהל טיפול בהפרעת קשב.
מקשיבים, חלק 5: איך צריך לנהל טיפול בהפרעת קשב וריכוז.
מקשיבים, חלק 6: תרופות ממריצות להפרעת קשב
מקשיבים, חלק 7: פתרונות פרקטיים לבעיות נפוצות
מקשיבים, חלק 8: היתרונות של הפרעת קשב