הדבר הבלתי מוגדר הזה שקרוי "המצב" משפיע באופן ישיר על אנשים רבים, ולא רק על אנשים שמוגדרים כסובלים מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD). "המצב" יכול להיות המצב הכלכלי. חשש של בחור צעיר שרק נולדה לו בת שהוא יפוטר מהסטארט-אפ שבו הוא עובד. מחשבות טורדניות של אשה שמתקרבת לגיל הפנסיה וראתה בשנה האחרונה את כפסי הפנסיה שלה יורדים בשלושים אחוזים. אדם בן ארבעים שהחברה שלו מתקשה להשיג חוזים חדשים והוא מפחד שהיא תיסגר. אבל "המצב" יכול להיות גם דברים אחרים: בני נוער שגרים באיזור שדרות וחיים תחת איום קסאמים, או אפילו מישהו שבן משפחתו חלה לאחרונה במחלה קשה.
כל הדברים האלו הם גורמי לחץ, סטרס (stress) או "דחק" בעברית. ואנחנו יודעים שלחץ, חרדות ו-OCD לא מסתדרים כל-כך טוב ביחד. אנחנו יודעים שמחשבות טורדניות או טקסים מחמירים כשאדם שסובל מ-OCD נחשף לגורמי לחץ וחרדה.
יותר מכך – גם אנשים שלא סובלים מ-OCD, וחיים את חייהם בשלווה יחסית מושפעים מגורמי לחץ וחרדה ועלולים לפתח סימפטומים של מחשבות אובססיביות כשהחיים שלהם מותקפים על ידי גורמי לחץ.
כל האנשים יכולים לסבול ממחשבות אובססיביות
מטופל שפנה אלי סיפר לי את הסיפור הבא:
משה, בן 60 יצא לפנסיה מוקדמת לפני כשנה וחצי כיוון שהחברה שבו עבד רצתה לקדם עובד צעיר יותר. אשתו גם היא יצאה לגמלאות באותה השנה בפנסיה מוקדמת, ושניהם כעת מנסים להנות מהחופשה שלהם. אבל משה מוטרד כי הוא השקיע את הכספים של הפיצויים בכמה קרנות נאמנות על פי המלצת הבנק והוא ראה את שווי תיק ההשקעות שלו יורד ב 30% בתוך שנה, ולמרות העליות בבורסה, הוא לא הצליח לראות שיפור כזה בתיק שלו. משה לחוץ והוא מבלה שעות ארוכות ביום בקריאת מוספים כלכליים, בדיקת המדדים בבורסה, והשוואת ביצועי התיק שלו למדדים השונים. כל הבדיקות האלו מוסיפות לחרדה וללחץ שלו ובמקום להרגיע אותו הוא מוצא את עצמו מבלה מול המחשב במקום לבלות עם אשתו או עם חברים. גם המצב הגופני שלו החמיר כיוון שבגלל שהוא הפסיק פעילות גופנית (הוא יושב מול המחשב כל היום), מחלת הפרקים שלו החמירה. הוא לוקח יותר משככי כאבים, הוא מסתגר מהחברה והוא סובל מחרדה ומדיכאון.
ויש גם סיפורים אחרים לגמרי:
מיכל, בת 35 היא אם צעירה לשני ילדים, ועובדת בתפקיד עורכת דין במשרד בינוני. בגלל המצב הכלכלי של המשפחה היא נאלצה להגדיל את המשרה שלה למשרה מלאה, ולהישאר לעבוד שעות ארוכות. כשהיא יושבת במשרד היא חושבת ללא הפסקה על הילדים שלה – אם הם בסדר, אם המטפלת שומרת עליהם ואם הם נפלו, חלו, נדבקו במשהו. כדי להרגיע את עצמה היא מתקשרת לבעלה שיבדוק מה שלום הילדים, מתקשרת לגננת ולמטפלת כדי לשאול מה שלומם. אחרי שהיא מקבלת תשובה היא חוזרת לעבוד, אבל אחרי כמה דקות המחשבות חוזרות והיא מוצאת את עצמה מתקשרת שוב ושוב.
אף אחד מהאנשים האלו לא סבל ממחשבות טורדניות עד שהגיע "המצב". רוב האנשים שסובלים מ-OCD יכולים לספר לכם שהם זוכרים מחשבות טורדניות שהופיעו כבר בגיל הילדות או כשהם היו בני נוער. אצל האנשים האלו "המצב", הלחץ והמצוקה גרמו למוח שלהם להכנס למצב שבו הוא חושב מחשבות טורדניות ללא הפסקה. התקווה היא שכאשר נסיבות "המצב" ישתנו, גם המחשבות הטורדניות יעלמו. אך נשאלת השאלה מה אם המצב שמשפיע על המחשבות הטורדניות יימשך כמה חודשים או שנים? האם האדם צריך להמשיך ולסבול?
אנשים שסובלים מ-OCD וכבר יודעים איך "המצב" משפיע על בריאותם הנפשית יודעים שהם צריכים לפנות לעזרה. אבל אנשים אחרים, שלא היתה להם בעיה בעבר לא מכירים את הפתרונות. אם יש לכם קרוב משפחה, או שאתם מכירים מישהו שסובל מ"המצב" תפנו אותו לאיש מקצוע, פסיכיאטר או פסיכולוג. כי תמיד יש איזה "מצב" שמשפיע עלינו.
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
2 תגובות לרשימה ”איך "המצב" משפיע על אובססיות“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שלישי, 15 בספטמבר 2009 בשעה 18:57
כשיש מצב כלכלי קשה ויתמות ואחריות של שנים על אח בעייתי ושנתיים יתמות מההורה השני ומגיעים למצב של כניסה לאשליות או משהו כזה, והפיתרון הקיים בשטח הוא לאשפז בכפיה ואחר כך להמשיך את האשפוז תוך כדי מתן טיפולים ותרופות שהשפעתם יחד ולחוד מפוקפקת בלשון המעטה, ומן הסתם זה מוסיף חרדות, זאת תוספת של גורמי לחץ. זה מסוכן מאוד וזה עלול להוביל לאבדון, כפי שאכן קרה כבר.
אם בן אדם פונה על דעת עצמו לפסיכולוג או לפסיכיאטר , זה על פי החלטתו, אבל אם מישהו לא פונה לשם בעצמו, להפנות אותו זה חסר אחריות לחלוטין. והיו דברים מעולם. אתה לא נותן את דעתך בכלל להשפעות השליליות שיש לעזרה כזאת. יש מן הסתם פתרונות אחרים, יותר חיוביים.
יום שלישי, 15 בספטמבר 2009 בשעה 19:03
שאתה לא מסנו הודעות באמתלא של מה שכתבת שם.
בידידות , שושו.