טיפול בהתמכרות לאינטרנט זה דבר חדש
ממש לא התכוונתי לכתוב פוסט נוסף על משהו שקשור לטכנולוגיה, אבל אתמול ראיתי בחטף כתבה באחד מערוצי הטלויזיה שלא אזכיר את שמו מפאת הבזיון, ובמהדורת החדשות היתה הכתבה החודשית בסגנון תראו מה קורה באינטרנט. הכתבה עסקה במכון הראשון לגמילה מאינטרנט שנפתח בארצות הברית.
על זה שכתבים לא מבינים שום דבר בתחום שהם מסקרים אין לי שום טענה. התרגלנו כבר. במיוחד שגורם לכתבה הזו ככל הנראה היתה כתבה מהניו יורק טיימס שטענה את אותה הטענה. מילא שהכתבים האלו מסקרים בהרחבה הפרעה שיש עוד ויכוח אם היא בכלל קיימת ואם צריך להגדיר אותה כהפרעה. על הויכוח אפשר למצוא מידע בכל מני מקומות ברשת. טיפול בבעיה הזו (כי אצל אנשים יכולה באמת להיות בעיה) קיים כבר יותר מעשר שנים, ואפילו בארה"ב.
בנוסף לכך, ישנן אפילו בארצות הברית מרכזי 'גמילה' מאינטרנט שפועלים כבר שנים רבות. איך אני יודע? לא בגלל שאני פסיכיאטר, לא בגלל שאני קורא עיתונות פסיכיאטרית, לא בגלל שאני מתעניין בקשר בין פסיכיאטריה וטכנולוגיה – אלא בגלל שעשיתי חיפוש בגוגל. שמעתם על זה? יש הרבה כתבות על מרכזים כאלו שכבר קיימים.
כלומר, תוך חמש דקות של חיפוש בגוגל הצלחתי למצוא מידע ש:
- לא בטוח שיש הפרעה כזו שנקראת התמכרות לאינטרנט
- זה לא המרכז הראשון לטיפול בבעיה הזו.
הסיפור שמאחורי הסיפור
הסיפור כאן הוא שיש מרכז חדש שצריך להצדיק את הקיום שלו. בעשור האחרון מטפלים בהצלחה בקשיים שנובעים מהרגלי שימוש לא בריאים בטכנולוגיות שונות, ומצליחים ברוב המקרים לעשות את זה במסגרת של טיפול מרפאתי ואין צורך באשפוז לצורך כך. אבל מישהו צריך להסביר מדוע לשלם 14000$ לאשפוז מרצון של 45 יום כדי לקבל טיפול קוגניטיבי התנהגותי ושינוי הרגלי חיים. אני לא מכיר שום מחקר רציני שמראה שטיפול כזה באשפוז יעיל יותר מטיפול במרפאה.
אני מטפל כבר באנשים שיש להם בעיה עם שימוש באינטרנט, בטלויזיה או בטלפון. אנשים לא מתמכרים לאינטרנט כמו שהם לא מתמכרים לגלידה. אינטרנט הוא כלי תקשורת ואנשים מתמכרים לסיפוקים שונים שהם מקבלים משימוש בכלי הזה. לקשר חברתי, לתחושה של סיפוק מיני, לתחושה של אהבה או לשייכות לקהילה. הטיפול הוא לא ההסתגרות בבית מבודד, אלא הבנה של הצרכים והסיפוקים ומציאת פתרון לאותו משבר.
אני יודע שהיום העיתונות הופכת שטחית יותר ויותר. אבל אני מצפה שלפחות ינסו שם לשמור על מראית עין של רצינות במיוחד כשעוסקים בנושאים שעדיין שנויים במחלוקת על ידי מתן מקום לצד השני של הויכוח. כל אחד יכול לטעון טענות ולספר מה שהוא רוצה על כל נושא בעולם. עיתונות אחראית תנסה לפחות לבדוק את הטענות האלו לפני שהיא מריצה כתבות יחסי ציבור, ועוד לקליניקה שנמצאת בצד השני של העולם.
מצד שני, אם כבר 'התמכרות לאינטרנט', עדיף שיבואו לטיפול אצלי. נכון?
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
5 תגובות לרשימה ”טיפול בהתמכרות לאינטרנט זה דבר חדש“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום חמישי, 10 בספטמבר 2009 בשעה 23:38
אתה צודק.
אין שום דבר חדש, וקימברלי יאנג – שדוחפת את המכון שלה בכל דרך אפשרית – לא עושה שום דבר מיוחד, ובד"כ עושה דברים חנטרישיים למדי, בלשון המעטה.
בהקשר למה שכתבת, אנחנו בכוונה לא מדברים על "התמכרות לאינטרנט" (אלא כאילו "מומחים") אלא, לכל היותר, על התמכרות לפעילות מקוונת מסויימת. ואמנם, לא האינטרנט או הטכנולוגיה היא הגורמת או המנחזקת את הפעילות הכפייתית, אם בכלל (מדובר – בניגוד לדברי "המומחים" – על סדר גודל של בין 1/
יום חמישי, 10 בספטמבר 2009 בשעה 23:39
בין 1/2 אחוז לאחוז וחצי) – מדובר אמנם על חיפוש גירויים וסיפוקים. זה לא שונה מכל התנהגות אחרת בהקשר זה.
יום ראשון, 13 בספטמבר 2009 בשעה 11:32
@עזי, שנינו יודעים שיש רמות שונות של 'חפיפניקיות' בסיקור של תחומי מקצוע שונים בעיתונות הציבורית, אבל גם לאנשי המקצוע יש חלק בזה על ידי שיתוף פעולה.
ובכל מקרה – לאנשים שיש להם בעיה בתחום שימוש יתר באינטרנט מסיבות שונות, יש כל מני פתרונות עם נסיון של כחמש עשרה שנה לפחות.
יום שלישי, 22 בספטמבר 2009 בשעה 12:24
הי ירדן ,
פוסט מצוין .
גם משעשע וגם חכם .
עכשיו ברור לי שאני כנראה לא מכורה לאינטרנט …
סתם אוהבת … 🙂 .
תודה!
יום שישי, 30 באוקטובר 2009 בשעה 16:32
[…] כתבתי בעבר על נושא ההתמכרות לאינטרנט, אבל אולי כאן המקום להבהיר זאת יותר. אני חושב שאין לאף […]