לא, עדיין לא הגענו לזמן שאפשר לאבחן בבדיקת דם דיכאון או חרדה. למרות חיפושים ומחקרים רבי שנים, לא ניתן עדיין לאתר את ההפרעות האלו בבדיקות הרגילות שעושים בקופת החולים שלכם. אבל גם אם אתם סובלים מתסמיני דיכאון, חרדה או שלל בעיות בתחום בריאות הנפש יתכן שממצאים בבדיקת דם פשוטה יתנו לכם כיוון חדש ואפקטיבי לטיפול.

יש אנשים שממליצים לבצע כמה שיותר בדיקות דם, הדמיות ועוד, שכמובן רק יבזבזו לכם זמן יקר ויבלבלו אתכם יותר ממה שאתם צריכים. אבל אם אפשר לצמצם את הבדיקות לכאלו שהן גם נפוצות וגם יעילות במובן שהן עוזרות לצמצם את האבחנה המבדלת ולסייע לכם למקד את הטיפול

תפקודי בלוטת תריס

בדיקות אלו יעזרו לכם להבין את רמת התפקוד של בלוטת התריס, אשר מעורבת ברגולציה של המטבוליזם. אנשים עם בעיות משקל, דיכאון, תלונות של ערפול חשיבה, חרדה או עצירות / שלשולים לעיתים סובלים מבעיה בתפקוד בלוטת התריס. בפעמים רבות אנו בודקים רק רמות של TSH או של T4, אבל אם עולה חשד סביר שווה לבדוק גם רמות של FreeT3, אשר קשורות ברגולציה של מערכת העיכול, ניצול אנרגיה ועוד. לדוגמא, מחלה אוטואימונית בשם hashimoto's thyroiditis מהווה אחד הגורמים העיקריים לתת פעילות בלוטת התריס אצל נשים. הטיפול הפשוט הוא נטילת תחליף כמו יוטירוקס שמסייע לפתור את הבעיה. 

ויטמין B12

רמות תקינות של ויטמין B12 חיוניות לתפקוד המוח. אבל רבים מהסובבים אותנו סובלים ממחסור בויטמין הזה. בעיות במערכת העיכול, אכילת מאכלים מרובי גלוטן ואפילו תרופות נפוצות כמו תרופות לצרב יכולות להשפיע על ספיגת הויטמין. 
לויטמין B12 יש חשיבו ביצירת תאי דם אדומים ובתפקוד המוח ויש מחקרים שמצאו קשר בין מחסור בויטמין לבין דיכאון, מחשבות שווא של רדיפה ובעיות זיכרון. גם רמה תקינה אבל גבולית של ויטמין B12 לא תספר לנו את כל הסיפור כי היא אומרת מה הרמה בדם אבל לא מה הרמה בתוך התאים. אחת הדרכים לפתור זאת היא לבקש בדיקת רמות של הומוציטאין, שהוא חלבון שעובר מטבוליזציה על ידי חומצה פולית ועל ידי ויטמין B12. כשלמישהו יש רמה גבוהה של הומוציסטאין, זה מרמז שרמת ה B12 נמוכה. הפתרון כמובן הוא נטילת תוסף מזון של ויטמין B12.

CRP

CRP או C reactive Protein הוא סמן כללי לדלקת (כללי במובן שהוא לא אומר לנו בדיוק איפה הבעיה), אשר יכול לרמז לתהליכים דלקתיים. יש מחקרים יחסית גדולים שמראים שרמות גבוהות של CRP נמדדות אצל אנשים שסולים מדיכאון וחרדה. במידה ואנחנו מזהים תהליך דלקתי משמעותי, יש לחפש את המקור שלו ולטפל בו באופן יעודי.

רמות סוכר בצום או Hemoglobin A1C

רמת המוגלובין A1C מספרת לנו על הממוצע של רמת הסוכר בדם ב 90 הימים האחרונים. בעיות ברמת הסוכר בדם יכולות להופיע אצלנו כסימפטומים של דברים אחרים כמו  עייפות, התקפי חרדה ואפילו קשיי ריכוז. אני לא טוען שסכרת או תזונה לא בריאה נגרמים בגלל דיכאון או שלא יכולים להופיע אצל אותו אדם שסובל גם מהפרעת חרדה. אבל אם נבין איך הסוכר שלנו מתנהג בדם, אולי נוכל להבין גורמים לכל מני תחושות שיש לנו שאנחנו מזהים כקשורים לבעיות אחרות. במקרים אלו, שינוי בתזונה ובהרגלי החיים יכולים להשפיע על רמות האנרגיה, על התפקוד היומיומי ועל תסמינים שמאד מפריעים לנו. 

ויטמין D

לרוב האנשים בעולם המערבי יש מחסור בויטמין D. לויטמין D יש תפקיד חשוב בתהליכים של ספיגה, קוגניציה ומערכת החיסון. פעמים רבות המחסור נגרם עקב מיעוט חשיפה לאור שמש (יושבים יותר מדי תחת תאורת ניאון ולא מסתובבים במחוץ), או בגלל בעיות ספיגה. בדיקת ויטמין D (שאין טעם לעשות בתדירות גבוהה גם אם אתם בלחץ) יכולה לעזור לנו להבין את משק הויטמינים. אפשר במקרים חריגים לבדוק גם רמות של הורמון הפארהתירואיד PTH או של קלציום כדי להבין טוב יותר מה שקורה. אבל, בכל מקרה צריך להבין שהפתרון איננו בהכרח נטילת ויטמין D, כיוון שעודף ויטמין D גם יכול להיות מזיק ולכן הפתרון צריך להיות לצאת יותר מהמשרד ולאכול מאכלים כמו בשר לא מעובד או דגים.

איך לשלב בדיקות דם בטיפול

באופן כללי, יש טעם לבצע בדיקת דם רק אם התוצאה יכולה להשפיע על ניהול הטיפול. לבצע סתם בדיקות כי נלחצנו או למרות שעשינו בדיקה לפני מספר שבועות ללא שהתוצאה תשפיע על ההתנהלות שלנו היא מיותרת. מצד שני, אם אתם עושים בירור מקיף הקשור למצבכם הנפשי אפשר לדבר עם רופא המשפחה או עם הפסיכיאטר שלכם גם על הנושא הזה. יש מצבים שהבדיקה תהיה מיותרת (לדוגמא אם נבדקתם לויטמין D לפני 3 חודשים) ויש מצבים שהרופא יסכים איתכם וישלח אתכם לבדיקה. בכל מקרה, ההמלצה שלי היא לדבר על זה עם הרופא או הרופאה שמטפלים בכם ומלווים אתכם בתהליך. הממצאים יכולים להשפיע על ההתנהלות שלכם.