באופן יחסי, קל לזהות בעיות נפשיות. רובנו מסוגלים לזהות חרדה, דיכאון או סטרס. אנחנו מסוגלים ברוב המקרים לראות מתי ההתנהגות של מישהו משתנה או שהיא חריגה. אבל כשאנחנו מנסים להבין מהי בריאות נפשית טובה זה הולך ומסתבך.

 גם כשאנחנו מדברים על מישהו בריא באופן כללי, על מה אנחנו חושבים? האם אנחנו חושבים על זה שאין לו סכרת, או שלא היו לו אשפוזים או שאנחנו חושבים על אורח החיים שלו?

לצערנו, רוב ההגדרות בתחום הבריאות מגיעות דרך המחלות. אם אין לך מחלות סימן שאתה בריא. אבל אלו הגדרות בעייתיות כי בעצם הן דורשות מחלות כדי להגדיר משהו שאיננו חולה. גם בתחום בריאות הנפש אנחנו מתקשים להגדיר מה זה בריא. האם זה שאין לי חרדה אומר שאני בריא נפשית? האם זה שאני כבר לא מדוכא אומר שהבראתי?

חיפשתי וחיפשתי, אבל יש מגוון הגדרות ולטעמי חלקן לא מספיק טובות. בעיקר מדברים על בריאות נפשית טובה כחלק מרווחה נפשית, שזה דומה להגדרה של מונח באמצעות השימוש באותו מונח.  הגדרות אחרות טובות יותר אבל הופכות למסובכות:

במאמר משנת 2015 ניסו המחברים להגדיר בריאות נפשית באופן הבא

Mental health is a dynamic state of internal equilibrium which enables individuals to use their abilities in harmony with universal values of society. Basic cognitive and social skills; ability to recognize, express and modulate one's own emotions, as well as empathize with others; flexibility and ability to cope with adverse life events and function in social roles; and harmonious relationship between body and mind represent important components of mental health which contribute, to varying degrees, to the state of internal equilibrium.

נשמע מסובך? המחברים טרחו ופירקו את זה לגורמים כדי שגם אנחנו נבין למה הם התכוונו.

שיווי משקל משתנה

אנחנו לא אמורים להיות שמחים כל הזמן. אי אפשר שנהיה שמחים אחרי שבת הזוג החליטה להפרד מאיתנו או אחרי שקרה משהו חמור בעבודה. אם נמשיך להיות שמחים סימן שיש לנו בריאות נפשית לא טובה. מה שחשוב הוא שאיך שאנחנו מרגישים צריך להיות תואם לסיטואציה ולאו דווקא מה אנחנו מרגישים בכל זמן נתון. חשובה גם היכולת שלנו להתגבר על המשבר ולחזור לעצמנו.

יכולות חברתיות וקוגניטיביות 

בריאות נפשית טובה מתבססת על היכולת שלנו לחשוב, לתכנן ולפעול בדרכים יעילות ומתאימות לסביבה שלנו. לפעמים יש לנו קשיים בחלק מהתחומים אבל יש לנו יכולות בתחומים אחרים שעוזרים לפצות על המגבלות שלנו. לדוגמא אם למישהו יש חרדת טיסות אבל הוא מוצא דרך לנהל חיים מלאים בלי צורך לטוס, הבריאות הנפשית שלו יכולה להיות טובה. מישהו אחר עם הפרעת קשב שלא מצליח להסתדר בחיים מבחינה חברתית או תעסוקתית יכול לסבול מבריאות נפשית פחות טובה.

אמפתיה

אמפתיה מאפשרת לנו להבין את התחושות והמחשבות של מישהו אחר על סמך החוויות האישיות שלנו. אמפתיה מאפשרת לנו להתחבר לאנשים אחרים, בזמן שאדם שלא מסוגל להרגיש אמפתיה יתקשה להתחבר לאחרים. באותה מידה אדם שהוא יותר מדי אמפתי יחווה את החיים כמורכבים וקשים מאד, ויתכן שיסבול מבעיות כמו חרדה ודיכאון. יכולת אמפתית מאוזנת מסייעת לנו לשמר מערכות יחסים ולקבל תמיכה מאחרים בו זמנית.

גמישות ויכולת הסתגלות

כדי לשמור על בריאות נפשית טובה צריך להיות מסוגלים לקבל את השינויים שאנחנו עוברים במהלך החיים ולהיות מסוגלים להתאים את עצמנו כדי שנוכל להמשיך לתפקד. זה בסדר אם נגיב לאירוע טראגי או משמח. בריאות נפשית טובה תאפשר לנו לקבל שקורים דברים, ולהגיב בהתנהגויות מתאימות ובריאות שיאפשרו לנו להתמודד עם השינוי בצורה יעילה.

חיבור גוף/נפש

העדר פעילות גופנית, מחסור בשינה או תזונה לא בריאה משפיעים על המוח והבריאות הנפשית שלנו בדיוק כפי שהם משפיעים על הגוף, בגלל שבסופו של דבר מדובר במערכת אחת.

בריאות נפשית טובה

בריאות נפשית טובה לא יכולה להתייחס רק לאושר או לרווחה נפשית או אפילו להעדר תחלואה נפשית. היא מכלול שאפשר להתייחס לכל אחד מההביטים שלו ולשלב אותם כדי להבין באיזה תחומי בריאות נפשית אנחנו צריכים להשקיע מאמץ ולהשתפר.

זה הרי בסדר לדאוג לפעמים, להיות עצובים, לכעוס ולהתפרץ על מישהו שהרגיז אתכם או להתאבל אם מישהו נעלם מהחיים שלכם. אבל מה שהכי חשוב בבריאות נפשית טובה היא כיצד אנחנו מתפקדים בכל אחד מהביטי החיים לאורך זמן, כיצד אנחנו מצליחים לחזור לעצמנו כשאחד ההביטים האלו מאותגר על ידי משבר, ואיך אנחנו משתמשים בעוצמות הפנימיות שלנו כדי להתגבר על החולשות האישיות שלנו.

בזמן טיפול נפשי, צריך להבין את כל העוצמות והחולשות האישיות שלנו ולעזור לנו לחזק את היכולות הללו כדי שנגיע למצב של שיווי משקל. במצב כזה, נהיה בריאים נפשית.