אחד הדברים שכולם ממליצים באופן אינטואיטיבי לאנשים שמתמודדים עם דיכאון, זה לאכול בריא. הרי דיכאון מגיע פעמים רבות יחד עם נטיה לאכול יותר פחממות ודברים מתוקים. 'אוכל מנחם' מתקשר אצלנו תמיד למצב רוח ירוד. אבל האם דיאטה מסויימת יכולה להשפיע על דיכאון באמת?

לאחרונה פורסם המחקר הראשון שבוצע בתנאי מחקר טובים כך שאפשר להתייחס אליו בכובד ראש. ג'אקה, ברק וחבריהם מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה בדקו לאורך 3 שנים כמה מאות חולים שהתמודדו עם דיכאון בינוני עד קשה. כל המשתתפים נכנסו לתכנית של 12 שבועות, קבוצת המחקר קיבלה 7 פגישות של יעוץ תזונתי של 60 דקות בכל פעם, וקבוצת הביקורת קיבלה פגישות קבוצה חברתית. כמעט כל המטופלים (למעט 9) קיבלו במקביל טיפול מקובל נוסף – תרופתי, פסיכולוגי או שניהם.

ביעוץ הדיאטני, עודדו את המשתתפים להרחיב שימוש ב 12 קבוצות מזון, כמו חיטה מלאה, פירות, ירקות, אגוזים וסיבים, בשר רזה, עופות ופירות ים, ובמקביל עודדו אותם להפחית שימוש בפחמימות, עמילנים ומזון מעובד.

הממצאים היו משמעותיים: ירידה של 7.1 נקודות במדד MADRS לדיכאון לטובת קבוצת המחקר. החוקרים גם חישבו שעל כל הקפדה של 10% על הדיאטה,ניתן להשיג ירידה של 2.2 נקודות במדד הדיכאון.

משמעויות לתזונה ודיכאון

החוקרים בנו מודל לדיאטה אותה הם כינו modified mediterranean Diet, כדי להבין מה הם מרכיבי המזון אשר יכולים להשפיע במיוחד על מטופלים הסובלים מדיכאון. הממצאים הראו שהקפדה על הדיאטה יכולים לחזק השפעות של טיפול מקובל בתרופות ופסיכותרפיה ולשמש כמעין תכשיר אוגמנטציה (חיזוק). כיום מקובל להשתמש בתרופות לחיזוק ההשפעות נוגדות הדיכאון, וכאן הראו ש 32% מקבוצת המחקר השיגה רמיסיה בדיכאון, בעוד רק 8% מקבוצת הביקורת השיגה רמיסיה. המשמעות היא שאולי יש כאן התערבות מאד בטוחה וגם אפקטיבית להפחית את תסמיני הדיכאון ולהשגת רמיסיה טובה.

יותר מכך, אם נשוחח עם אנשים שסובלים מדיכאון על תזונה בריאה, זה יכול לסייע ולאפשר להם לטפל בעצמם, בניגוד לתרופות או פסיכותרפיה שבה הם תלויים באנשים אחרים. כל סוגי המזון המזון האלו שנמצאים בשליטה שלהם, הם דברים שקיימים בשפע גם כאן במדינת ישראל. למעשה, בדרך כלל אכילה ירקות ומוצרי בשר רזים זולה יותר מאכילת מוצרי מזון מעובדים ופחמימות מרובות. כך שהמזון הבריא כאן הוא גם טוב מבחינה כלכלית למטופל.

שיתוף אדם שסובל מדיכאון בבחירת המזון שהוא צורך לא רק טובה עבורו, אלא יכולה להיות חלק מטיפול התנהגותי וקוגניטיבי. עבור חלק מהאנשים יהיה יותר קל לחשוב שהם צריכים רק להתעסק באוכל מאשר לחזור לבצע פעילויות תפקודיות אחרות שהיינו רוצים שיעשו כמו התארגנות, עבודה ואפילו פעילויות פנאי. אפשר לשלב את זה בפסיכותרפיה או ביעוץ הרפואי כחלק מהעבודה השגרתית שאנו עושים יחד עם המטופלים, ובדרך להרוויח עוד הטבה בבריאות המטופל – גם בפן הנפשי שלה.

כדאי לציין שהמטופלים שהגיבו הכי טוב לדיאטה היו כאלו שמראש אכלו מזון לא בריא. אבל אנחנו יודעים שחלק משמעותי מהאנשים שבאים אלינו לקליניקה אוכלים מזון כזה, והם אוכלים פחממות, פיצות פסטות, כל מני מאפים ומעט מהמגוון של דיאטה ים תיכונית טובה. המחקר הזה מראה שדיאטה טובה יכולה להוות חיזוק משמעותי לטיפולים נוגדי דיכאון ולעזור לאנשים לצאת מהדיכאון שלהם.

קשיים עם המחקר

הקושי העיקרי הוא להקפיד על כל מרכיבי התזונה כאן – אשר שונה מהתזונה בחיים המודרנים. שינוי כזה דורש שינוי שלם של אורח חיים, עבור אנשים שאין להם דיכאון זה קשה ועבור אנשים שיש להם דיכאון זה קשה כפליים. לכן אני חושש שיהיה קשה להשלים מטהמורפוזה כזו, גם אם היא יעילה,  וגם אם באמת עוזרת.

בנוסף, יש כאן עדיין בעיות מתודולוגיות שמעלות ספקות: מדוע גויסו רק 67 נבדקים מתוך המטופלים? מדוע ההטיה הקוגניטיבית שאם נשנה את המזון כל הסיכוי לדיכאון ישתנה וההחלמה תתקדם משמעותית. זו ראיה פשטנית מדי של מחלת הדיכאון. לכן כדאי להזהר וחשוב יהיה לשכפל את המחקר במחקרים נוספים כדי לבסס את הממצאים. אם וכאשר נאשש את המחקרים, יהיה מקום להמליץ על טיפול ספציפי בדיאטה. בנתיים, כדאי פשוט להמליץ על אורח חיים בריא.