מאניה דפרסיה, אשר מוכרת גם כהפרעה דו קוטבית או הפרעה בי פולארית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים משמעותיים ולפעמים גם קיצוניים במצב הרוח. אדם הסובל ממאניה דפרסיה נע בין קטבים של מצב רוח מרומם ופעילות יתר – הנקראים מאניה או היפומניה בשפה הרפואית – ובין תקופות של דיכאון המתבטא בירידה במצב הרוח, חוסר עניין והנאה מפעילויות והפרעה תפקודית ניכרת. משך תקופות הללו נע מכמה ימים ועד כמה חודשים. לעיתים תקופות אלו קצרות ומשתלבות בחייו של האדם והוא לא מודע שיש לו מאניה דפרסיה.

מאניה דפרסיה היא שינויים משמעותיים וחריגים במצב הרוח

בחיי היומיום וכתגובה למצבי חיים שונים, כל בני האדם מרגישים מגוון של מצבי רוח ותחושות שונות. תחושות אלו יכולות לכלול בין היתר תסכול, אושר, עצבות או כעס. בדרך כלל התחושות הללו חולפות בתוך מספר שעות עד מספר ימים. אצל אנשים הסובלים ממאניה דפרסיה, מצב הרוח יכול לנוע בין שבועות שלמים בהם הם מרגישים נפלא לשבועות בהם הם חשים עצבות וחוסר תקווה. בין התקופות הללו הם יכולים לחוש 'רגיל'. ניתן להבדיל בין מצבי רוח רגילים לבין מאניה דפרסיה בכך שבמאניה דפרסיה נגרמת בעיה תפקודית בחיי היומיום. האדם לא מסוגל לנהל קשרים בצורה תקינה ולפעמים יש לו פגיעה בבוחן המציאות (לדוגמא הוא יכול לחשוב שיש לו יכולות שאין לו באמת). במצבים היפומאניים בהם השינויים במצבי הרוח פחות קיצוניים מאלו של מאניה האדם יכול לתפקד טוב ואפילו להצטיין בתחומים שונים. אנשים מסוימים מדווחים "שחבל שאי אפשר להישאר כך כל הזמן". אך אחרי היפומאניה בא הדיכאון הכל כך לא רצוי.

מאניה דפרסיה היא הפרעה חוזרת, כלומר מעל 90% מאנשים שחווים אירוע של מאניה יסבלו מאירועים חוזרים, כאשר 70% בערך מהאפיזודות המאניות מופיעות לפני או אחרי אפיזודות דכאוניות. מטרת הטיפול אם כן היא לצמצם את הסבל הנובע מהדיכאון והמאניה ולהחזיר יציבות לחיים של האדם.

אנשים עם מאניה דפרסיה מתארים את החיים שלהם כמו רכבת הרים רגשית. המעבר בין שמחה לעצבות בצורה בלתי נשלטת מקשה על אנשים לנהל אורח חיים "נורמלי" ויציב. ידידים, בני משפחה וחברים לעבודה צריכים פעמים רבות להתמודד עם חוסר היציבות והשלכותיו על חיי החולה, אבל גם על ההשלכות על החיים שלהם.

הסובלים ממאניה דפרסיה מתקשים לשמור על אורח חיים רגיל: אפיזודות מאניות יכולות לגרום למשברים משפחתיים וכלכליים משמעותיים. בזמן אפיזודה מאנית, אנשים יכולים להיות אימפולסיביים או להתנהג בתוקפנות, להשתכר, לבזבז כסף או להתנהג בצורה מינית חסרת אחריות. במצבים דיכאוניים החולה יכול לעבור תקופות ממושכות בהן הוא לא מתפקד ולא מפרנס. לעיתים קרובות מצבים אלו מובילים לגירושים, איבוד מקורות פרנסה, התרחקות של חברים ועוד.

האבחון של מאניה דפרסיה יכול להתעכב זמן רב. לפעמים המצבים המאנים או ההיפומאנים מופיעים רק לאחר מספר גלים של דיכאון. לפעמים החולה אשר פונה לרופא במצב של דיכאון לא מדווח לרופא, והרופא לא בודק עם החולה האם היו קיימים בעבר גלים מאנים או היפו מאנים. כתוצאה החולה עשוי לקבל טיפול פחות מתאים למצבו האמיתי. לכן חשוב תמיד לבדוק עם החולה או מלוויו האם היו קיימים בעבר גלים של מצב רוח מרומם. כמו כן ידוע שלהפרעה ביפולארית נטייה משפחתית ברורה. לכן חשוב לחקור האם בני משפחה אחרים סבלו ממצבים דומים.

איך נראית מאניה דפרסיה?

ישנם מספר מצבים נפוצים הקשורים במאניה דפרסיה:

במצב של דיכאון, הסובל מדווח על מצב רוח מדוכא, על חוסר עניין והנאה, יתכנו שינויים בתיאבון ובמשקל, חלק יתקשו לישון ואחרים ישנו יותר מדי. כמו כן עייפות וחוסר אנרגיה מלווים באי שקט או בחוסר תנועתיות. רבים יסבלו מתחושת חוסר-ערך או אשמה, בעיות בריכוז, תחום נפוץ אך לא הכרחי הוא מחשבות חוזרות על מוות וחוסר טעם בחיים, על התאבדות, ולפעמים גם ניסיונות התאבדות ואף אובדנות "מוצלחת".

באפיזודה מאנית יתכנו מצב הרוח מרומם או רגזני, תחושת ערך עצמי מוגזמת, העדר צורך בשינה, לפעמים הדיבור יהיה מהיר ורב מהרגיל. המחשבות ירוצו בצורה לא מאורגנת והריכוז ייפגם. יתכנו אי שקט ועיסוק רב (ומוגזם) בפעילויות עיסקיות, לימודיות או מיניות ובכלל זה התנהגות אשר מתעלמת מההשלכות של הפעולות הללו (הימורים, יחסי מין לא מוגנים ועוד). במאניה יבלוט גם חוסר שיפוט עד כדי מצב אבדן קשר עם המציאות. חולים מאניים עשויים לנהוג במהירות מופרזת ולסכן את עצמם או את הסביבה.

מאניה מדורגת לפי חומרתה. אפיזודות מתונות יחסית, ללא סימפטומים פסיכוטיים או כאלה המהווים סכנה קרויות היפומאניה. התסמונת הכוללת אפיזודות דיכאוניות לצד אפיזודות היפומאניות נקרא הפרעה דו-קוטבית מסוג 2, לעומת תסמונת הכוללת גם אפיזודות מאניות מלאות הקרויה הפרעה דו-קוטבית מסוג 1. לרוב הפרעה מסוג 1 סוערת יותר כיוון שבאפיזודות מאניות האדם יכול לאבד את השליטה על התנהגותו ואפילו להגיע לאשפוז, לעומת אפיזודות היפומאניות שהן לרוב נשלטות. הדיכאונות בשני סוגי ההפרעה יכולים להיות דומים בעצמתם.

ישנם גם מצבים בהם במהלך התקף של הפרעה דו-קוטבית סובל החולה לעתים ממצבים מעורבים (מיקס), שבהם יפקדו אותו לסירוגין סימפטומים של מאניה וסימפטומים דיכאוניים.

מי יכול לסבול ממאניה דפרסיה?

מאניה דפרסיה היא הפרעה יותר נפוצה משנדמה. המחקרים מראים שעד 1% מהאוכלוסיה סובלים ממאניה דפרסיה מסוג I , ועוד 2-3% סובלים ממאניה דפרסיה מסוג II. גיל החציון של מועד פרוץ המחלה נע סביב גיל 17, כאשר אצל מעל 60% היא פורצת לפני גיל 18. כלומר מאניה דפרסיה פורצת מוקדם, אבל מאובחנת מאוחר.

לגברים ונשים יש סיכוי דומה לחלות במאניה דפרסיה, אולם אצל גברים האפיזודה הראשונה נוטה להיות מאנית בעוד אצל נשים לרוב מדובר באפיזודה של דיכאון. יש מרכיב גנטי ברור להפרעה הביפולרית, כמו במרבית ההפרעות של מצב הרוח. אם יש לכם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל, כך גם הסיכוי שלכם להופעת הפרעה דו קוטבית גבוה פי 10 מבאוכלוסיה הכללית (כלומר מעל 10%). גם גורמי לחץ סביבתיים ואישיים יכולים להשפיע על פרוץ המחלה ועל הופעת אפיזודות נוספות. למעשה, רבים מהסובלים ממאניה דפרסיה מדווחים על אירועי טראומה ואבדן בשלבים שונים של הילדות ויתכן כי אירועים אלו מאיצים את הופעת ההפרעה. גורמים ביולוגים שונים זוהו כקשורים בהפרעה הביולוגית כמו שינויים הורמונלים, שינויים בדפוסי השינה ושינויים באיזון חומרים שונים במוח, אולם אף אחד לא מובהק מספיק כדי לאפשר לנו בדיקה חד משמעית לאבחון ההפרעה. בשנים האחרונות אנו מודעים יותר להשפעה השלילית של שימוש בסמים על המחלה המאני דפרסיבית. השימוש בסמים , כולל גראס, חשיש או קנאביס יכול לגרום להחמרה בגלים של המחלה.

מהלך החיים של הסובלים ממאניה דפרסיה.

לאחר האפיזודה הראשונה, בין אם היא דיכאונית או מאנית, יכולים לעבור שבועות, חודשים או שנים עד לאפיזודה שנייה. תדירות האפיזודות משתנה מאדם לאדם. בעבר חשבו שבין אפיזודה לאפיזודה האנשים חווים חיי יום-יום רגילים לחלוטין ונטולי קשיים, אולם בניגוד למה שחשבו בעבר, רק 30% מהסובלים ממאניה דפרסיה חווים הפוגה מלאה (לפחות שנתיים עם שני סימפטומים או פחות). למרבית הסובלים אין ממש תקופות ארוכות נטולות סימפטומים לחלוטין וגם בתקופות שהם לא בדיכאון או מאניה, הם סובלים מרגישות ותנודות רבות במצבם.

אמנם שכיחות מאניה דפרסיה נופלת בהרבה משכיחותו של דיכאון רגיל, אך היא בעלת השלכות הרסניות יותר על יכולתו של החולה לתפקד במסגרות חייו, בעיקר בשלב המאני של ההתקף. ישנם אנשים אשר יעברו ברצף בין דיכאון לבין מאניה בלי הפוגה באמצע, אפילו מספר פעמים בשנה. מצב זה קרוי "Rapid Cycling" –מחזוריות מהירה, ויש כאלו שאף יעברו מספר מצבים במהלך יממה אחת. ברור שמצבים אלו פחות נפוצים אך קשים יותר לטיפול.

מרבית האנשים יסבלו מאפיזודות של מאניה או דיכאון ולאחריהן הפוגה מלאה או חלקית בסימפטומים, במהלכה הם ישתדלו לתפקד ולארגן מחדש את החיים שלהם. הטיפול באפיזודות יכול לקצר בצורה משמעותית את אורך האפיזודה ולהקל להתמודד עם המחלה. גם בזמן ההפוגות בין האפיזודות האדם יכול לסבול מסימפטומים חלקיים שיכולים להשפיע על התפקוד ולכן גם בזמן ההפוגות כדאי להמשיך בטיפול מתאים.

אחת הבעיות הנפוצות היא ההבנה של אנשים בצורך לשמור על עצמם לאורך כל החיים. בשלב המאני אנשים חווים את עצמם כבריאים עקב מצב רוחם המרומם וההנאה שהם מפיקים מדברים ולא מבינים את מצבם ובעקבות כך מפסיקים טיפול. אולם גם כאשר אין דיכאון ומאניה אנשים רבים שוכחים שהם נמצאים בסיכון ומעדיפים להפסיק טיפול ולנהוג בצורה שמסכנת את עצמם (לדוגמא לא להקפיד על שינה או לצרוך סמים קלים). דפוסי התנהגות אלו מעלים בצורה משמעותית את הסיכון לאפיזודה נוספת.

מלבד המצוקה בזמן דיכאון או לאחר מאניה, הקושי העיקרי הוא להתמודד עם ההשפעה של המחלה על החיים גם בתקופה שבה אין מחלה פעילה. יש צורך בטיפול רציף והתמודדות רציפה ועקבית על מנת לשמור על איכות החיים. בנוסף לכך יש מקום לעסוק בשיקום המטופל, כיוון שלפעמים תקופות של מאניה או דיכאון גורמות לפגיעה במקורות תעסוקה, ביחסים עם הסביבה והמשפחה וצריך לשקם את כל הבטי החיים של האדם.

—————————————

זהו הפרק הראשון מתוך "חיים עם מאניה דיפרסיה – המדריך המלא". המדריך שכתבתי ביחד עם פרופ' לאון גרינהאוס ושנועד לתת מידע מעשי לכל אדם שסובל מהפרעה ביפולרית או שמכיר מישהו שמתמודד עם מאניה דיפרסיה. להורדת המדריך המלא ופרטים נוספים. המדריך נכתב עבור חברת לונדבק.