כתבתי כבר ברשימות קודמות על הקושי בסיום טיפול פסיכולוגי. סיום תהליך טיפולי תמיד יכול להיות קשה, גם אם מדובר בטיפול קצר מועד שבו תאריך הסיום ידוע במועד התחלת הטיפול, ובמיוחד כשמדובר בטיפול פסיכולוגי ממושך יותר. יתכן שהסיום קשה כמעט כמו החלטה לפנות לטיפול פסיכולוגי ולדבר עם מישהו זר על הדברים הכי אישיים שלך. טיפול פסיכולוגי הוא מערכת יחסים שנבנית בזמן קצר או לאורך זמן, וסיום מערכת יחסים הוא תמיד תהליך משמעותי.

מרבית הטיפולים הפסיכולוגים מסתיימים בהסכמה הדדית, כאשר המטפל והמטופל מסכימים שהגיע הזמן לסיים את הטיפול ולכן הפרידה קלה יחסית. אבל בלי קשר לסיבת סיום של הטיפול, בין אם מדובר בפתרון של הסיבה בגללה פניתם לטיפול , בגלל שאתם החלטתם לשנות משהו בחיים שלכם או בגלל שהפסיכולוגית שלכם יוצאת לחופשת לידה. הנה כמה טיפים מעשיים לסיום קל (יחסית) של הטיפול הפסיכולוגי.

תבינו מתי זה צריך לקרות
חלק חשוב מסיום הטיפול הפסיכולוגי הוא לדעת מתי צריך לסיים אותו. אבל חלק לא פחות חשוב הוא לדעת איך צריך לסיים אותו. ברוב הפעמים הפסיכולוג יהיה זה שמתחיל את השיחה בנושא, אבל לפעמים יהיה זה מטופל שמרגיש שהוא לא מקבל מספיק מהטיפול הפסיכולוגי. לפעמים עצם העלאת הנושא לדיון היא פתח לתחום טיפולי חדש, או הזדמנות לעבוד עם דברים אחרים אבל לא נעסוק בזה כרגע. בדרך כלל, אם כחלק מהדיון בסיום הטיפול יש הסכמה הדדית, יקבע מועד לסיום הטיפול. גם סיום טיפול הוא תהליך שלפעמים אורך זמן מסויים. כדי לסיים את היחסים בצורה טובה כדאי לתת לזמן הזה לעבור. כחלק מתהליך סיום טיפול פסיכולוגי תהיה בדיקה של הדברים שנעשו בטיפול, דברים שנלמדו ותובנות שנתגלו.

הערה: כדאי להתחיל את ה'דיבור' על הסיום מוקדם, ולא לחכות לרגע האחרון. סיום פתאומי תמיד משאיר הרגשה של משהו שלא הושלם עד סופו. כדאי שתקבעו את תאריך הסיום יחד, כדי שלא יהיה מוקדם מדי (ולא תוכלו לסיים כהלכה) או מאוחר מדי וזה ירגיש לכם כמו מסטיק או שזה יתנגש בתוכניות אחרות שלכם.

דברו על זה.
כמו שאמרתי, סיום טיפול פסיכולוגי הוא כמו סיומה של מערכת יחסים. המשמעות היא שגם לגבי סיום הטיפול יהיו לכם מחשבות ותחושות, וכמו בכל דבר טיפולי – גם על זה כדאי לדבר במהלך הטיפול. לפעמים עצם העלאת נושא הסיום מציף נושאים נוספים שכדאי לדון בהם. נוצרת לכם אפשרות לדון בהם (אם תרצו) כשיש עדיין זמן בטיפול לכך.

כעס וחרדה הם רגשות טבעיים
הרי מדובר במערכת יחסים, ולמדתם להכיר את הפסיכולוג או הפסיכולוגית  שלכם במהלך הטיפול. פיתחתם רגשות כלפיהם בדיוק כפי שקורה בכל מערכת יחסים. ועכשיו כשהם עוזבים אתם יכולים להרגיש כעס, ופחד מהעתיד, ושלל תחושות ורגשות. לפעמים גם ישנה תחושה של נטישה מצד הפסיכולוג שהתחיל לדבר איתכם על סיום. לפעמים השיחה על העזיבה תגרום לכם לתגובה ספונטנית שהיא ביטוי של התחושות שלכם. דברו על זה.

תשאלו שאלות על סיום הטיפול
מה יהיה אחרי סיום הטיפול הפסיכולוגי? מה אני רוצה שיקרה אחר כך? ואולי אני לא מוכן בכלל? האם אני יכול לחזור לטיפול פסיכולוגי בעתיד והאם אני בכלל זקוק לטיפול אחר? בוודאי יצופו כל מני תהייות ושאלות, וגם אם אתם מתביישים או מהססים לשאול עכשיו זה בדיוק הזמן לכל אותן שאלות. התפקיד שלכם הוא לשאול , והתפקיד של הפסיכולוג בטיפול הוא לעזור לכם להבין את התשובה.  אם במהלך הדיון יתברר שאתם לא ממש מוכנים לסיום של הטיפול אז טוב שהנושא צף כדי שתתגלה התשובה לשאלה זו.

הפגישה האחרונה
הפגישה האחרונה צריכה (אם אפשר) להתנהל בפגישה פנים אל פנים. לא בטלפון ולא בהודעת SMS. גם אם הפרידה קשה, היא חלק מהתהליך.  יש אנשים שמבטלים את הפגישה האחרונה "במילא אנחנו מסיימים" אבל תאמינו לי כשאומר שדברים שלא הסתיימו כהלכה נוטים ללוות אותנו במקומות לא צפויים.
אין דרך מקובלת לנהל את הפגישה האחרונה עצמה . כל פסיכולוג נוקט בשיטה שנראית לו הכי מתאימה לטיפול הספציפי. בדרך כלל היא תכלול סיכום של התהליך הטיפולי ולפעמים גם מילות פרידה. טיפולים ממושכים יכולים להסתיים לפעמים בדמעות (או בחיבוק, אם שני הצדדים מסכימים) וטיפולים קצרים יותר יכולים להסתיים בלחיצת יד. בכל מקרה, סוף הטיפול הוא רק התחלה חדשה עבור המטופל. זו הזדמנות בשבילכם להמשיך הלאה, להשתמש בדברים שהבנתם ולמדתם ולהמשיך בחיים.

יש לכם עוד טיפים לתהליך סיום הטיפול הפסיכולוגי?