הבעיה עם רפואת מסדרונות האינטרנט
זה קורה לי יותר ויותר פעמים: בקשות ליעוץ רפואי שמגיעות באימייל, דרך פייסבוק או כתגובות לא קשורות לפוסטים בבלוגים. ככל שאני עושה יותר דברים אני פוגש יותר אנשים, וככל שאני פוגש יותר אנשים הרשת החברתית שלי מתרחבת ויותר חברים של חברים שומעים על תחומי העיסוק שלי.
מישהו כותב לי אימייל על אבא שלו שהוא בן 65, לא מסוגל ללכת, מבולבל וסובל מחרדה. הוא סובל גם מלימפומה בדרגה נמוכה, כחלק ממצבו הוא איבד את התאבון הוא איבד ועקב מצבו עבר בירור נוירולוגי שבסופו ההנוירולוג המליץ לו על תרופה נוגדת דיכאון בשם סימבלטה. ואז הוא שואל מה דעתי על החלטת הנוירולוג. מהי הבעיה העיקרית כאן? התיאור באימייל לא מתחיל אפילו למצות את מצבו של האבא.
למרות שסטטיסטית אותו אדם יכול בהחלט לסבול מדיכאון ולכן הומלץ לו על טיפול בנוגד-דיכאון, האבחנה המבדלת של מצבו של אותו אדם עצומה: מסיבוכים של הלימפומה, דרך בעיות במערכות הדם, הלב, העיכול ומגוון מחלות (וגם תרופות שיכולות להשפיע על המצב הגופני). מצב כזה דורש הכרה מעמיקה של ההסטוריה הרפואית שלו ובחינה מדוקדקת של הסימפטומים ושל הבדיקות שהוא עבר. צריך לזהות בעיות פוטנציאליות ולדון בסיכוי הממשי שכל אבחנה אפשרית אכן מהווה את הגורם הממשי לתסמינים השונים. צריך לדון עם האדם ועם הגורמים המטפלים בו באפשרויות השונות לזהות את הגורם למצבו ובאפשרויות הטיפול השונות. כל הדברים האלו דורשים זמן, משאבים ויכולות קליניות טובות.
אנשים הם יצורים מורכבים. הצעות קצרות לפתרון על ידי רופאים שלא מכירים את הבעיה יכולות לגרום לבעיות מורכבות. יתכן שמה שהשואל מבקש בעצם לדעת זה אם המצב דורש התייעצות נוספת (במקרה הזה, כנראה שכן). יתכן שהוא רק רוצה להרגיע את עצמו. אבל הרופא במצב כזה לא יכול לענות שום תשובה. כי למרות שרופאים יכולים לשגות באבחנה ובהמלצות, הם לא יכולים להמליץ בלי לדעת את התמונה הכוללת. אם אתן המלצה לא נכונה בלי לדעת את הפרטים החולה לא יקבל טיפול מתאים (ואני אולי אאבד את הרשיון שלי).
ברור שאני יכול לכתוב תשובת אימייל שמסיבות משפטיות אינני יכול לתת יעוץ רפואי לאנשים שאין לי איתם יחסים טיפוליים ואין לי גישה למידע הרפואי שלהם אחרת אני חשוף לתביעות של רשלנות רפואית. כולם יכולים להבין טיעון משפטי כזה בקלות, ואני אצא 'בסדר'. עדיין, רוב האנשים לא מבינים את המשמעות של מפגש מטופל-מטפל טוב והשלכותיו על הפרוגנוזה של הטיפול. תמיד יהיו אנשים שיבקשו עצות במסדרון בית החולים, או באמצעות אימייל שיגיע לרופא, ואפילו באמצעות הודעת פייסבוק. הרופאים (בדרך כלל) מבינים את ההבדל, לצערי מטופלים מבינים את ההבדל רק אם מתרחשת בעיה.
אני מבחין כאן בין יעוץ כללי בפורומים או במדיה החברתית בשאלות כלליות בסיגנון "האם התרופה ציפרלקס יכולה לגרום לתופעת לוואי כזו?" או "מה לעשות כאשר מישהו סובל מדיכאון?" אלו שאלות כלליות, שהתשובה לגביהן נכונה באופן כללי כמעט תמיד, ולכן אפשר לענות עליהן גם כאשר לא מכירים את המטופל. הפורומים הרפואים בנויים על שאלות ותשובות כלליות. אבל על מנת לקבל טיפול ספציפי, יש להפגש עם רופא. פנים אל פנים, פיסית או באמצעות האינטרנט ולתת לאבחון ולטיפול את הזמן והכבוד הראויים. לבריאות שלכם אין תחליף.
מה דעתכם?
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
6 תגובות לרשימה ”הבעיה עם רפואת מסדרונות האינטרנט“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שני, 14 בפברואר 2011 בשעה 11:29
אין ספק שאתה צודק – הרופאים/פסיכאטרים או כל גורם מוסמך אחר (ובמיוחד במדינה קטנה כמו שלנו שבה כל אחד מכיר את שכנהו וחברהו דרך שני חברי פייסבוק או פחות) – עומדים בפני בעיה אתית רפואית ומשפטית – ומחובתם לא לתת ייעוץ או המלצות למינהן על בסיס דיווח שטחי שכזה.
יום שישי, 25 בפברואר 2011 בשעה 23:14
קראתי את הפוסט ואכן אני מסכימה עם כל מילה, כאחת שחוותה ועברה לא מעט אני יודעת שאין אפשרות להחליף את העולם האמיתי לעולם הוירטואלי ובוודאי שאין לקבל ייעוץ פרטני מבלי שתכיר את האדם לעומק, בכדי להכיר את האדם לעומק הדרך היחידה היא להיפגש פנים אל פנים.
היום זו פעם ראשונה בה נכנסתי לאתר שלך קראתי כמה וכמה פוסטים שלך ואני יכולה לומר כי הפוסטים מעניינים.
תודה לך
יום ראשון, 06 במרץ 2011 בשעה 14:13
מסכימה עם מה שכתבת ולפעמים אין תחליף לפגישה של פנים מול פנים.
יום ראשון, 25 בספטמבר 2011 בשעה 17:01
יש עוד נקודה משמעותית, אותה לא הזכרת –
העניין הכלכלי.
הרופאים לא מעוניינים לתת יעוץ אישי, גם כאשר אין חשש של חוסר מידע, פשוט בגלל שהם לא יקבלו שכר עבור עצה זו, השווה (אילו הוזמן עבורה תור) הרבה כסף.
אני מניחה שכאשר עצות ניתנות דרך פורומים הרופא מקבל תגמול כלשהו (פרסום הוא מקבל ללא ספק).
פנייה באימייל אישי לרופא היא ציפייה לחסד ללא תגמול.
מותר לומר זאת בקול –
גם זו סיבה לכך שרופאים לא מעוניינים לענות בדרך זאת.
יום ראשון, 25 בספטמבר 2011 בשעה 18:56
@ענבר, אני מסכים בהחלט. גם הזמן של הרופאים חשוב. לקרוא בכובד ראש אימייל של 600 מילה ולענות זה דבר שלוקח זמן (אלא אם רוצים שיענו בלי לקרוא). הזמן הזה בא על חשבון משהו אחר. ויש רופאים רבים שלא מוכנים לעבוד ללא תגמול, וזה בסדר.
יום רביעי, 03 במרץ 2021 בשעה 11:10
אני דווקא הייתי שמח לקבל תשובה כללית לפחות במייל או בתגובות, כדי שאדע אם עלי לפנות לטיפול או שאין צורך בכך. אני מבין שיש לרופא גם שיקולים כלכליים אך הייתי מצפה שאם אין לי באמת צורך בטיפול הוא יגיד לי את זה.