אשפוז בבית חולים הוא דבר לא נעים מטבעו. מי שנמצא בבית חולים הגיע לשם בגלל שקרה לו משהו שאי אפשר לטפל בו מחוץ למסגרת אשפוז. בית החולים הוא לא בית (לפחות לרוב האנשים) ולכן אנחנו נתקלים שם בכל מני מצבים שגורמים לנו לאי נעימות. מנסיוני, ככל שאתה יותר מוכן, אתה פחות מופתע ויש סיכוי קטן יותר שתתקל במצבים לא נעימים. הנה מספר עצות בנוגע לאשפוזים.

1. האשפוז עצמו (מהמיון למחלקה).
נניח שאיתרע מזלו של קרוב משפחה שלכם והוחלט על אשפוזו באחת ממחלקות בית החולים. מי שיקבע את מועד ההעברה ("שינוע") הם האחיות והסניטרים. המיון צריכים להודיע למחלקה על האשפוז הקרב ובא והמחלקה צריכה להתכונן. להכין מיטה, להביא ציוד מתאים (אם צריך מוניטור או ציוד הנשמה).

אם כל זה קורה בזמן החלפת משמרת (סביב השעות 07:00, 15:00 או 23:00) אז חשוב לדעת שאין העברות למחלקה בחצי השעה לפני ובחצי שעה אחרי. ונניח שכבר יש אישור להעביר למחלקה, אז מחכים לסניטר. יש מעט סניטרים והרבה ממתינים. הסניטרים גם לוקחים חולים לרנטגן או לבדיקות אחרות. בקיצור: תתכוננו להמתנה.

2. ביקור בוקר.
ביקור בוקר הוא סיבוב בו הרופאים עוברים מחדר לחדר, בודקים את המאושפזים ומחליטים מה לעשות הלאה מבחינת בירור המחלה והטיפול. בכל מחלקה שעת הביקור מתחילה בזמן אחר,  תלוי בסדר היום של המחלקה. אם פספסתם את תורכם כי הלכתם בדיוק לקנות שתיה בקפיטריה תאלצו במקרים רבים לחכות לסוף הביקור.

למה זה חשוב? כי לפעמים מתקבלות החלטות שיש להם משמעות של זמן – כמו בדיקות שצריך לקבל אליהם אישור, ואם לא הייתם וההחלטה נדחתה לשעה מאוחרת יותר, תאלצו לפעמים לחכות ליום המחרת לביצוע הבדיקה.

3 . בדיקות.
אותו דבר כמו בנוגע לסניטרים, אבל הבעיה העיקרית היא שגם בתוך בית החולים יש תורים, ויש דברים שלא נעשים במקביל, ולפעמים האשפוז יתארך רק כי מחכים לבדיקה מסויימת או לתוצאותיה. תקשיבו בזמן הביקור למה שהרופאים אומרים, ואם הם חושבים שצריך בדיקה מסויימת, תזכירו לעצמכם (ולהם) לשאול מה קורה בעניין.

4. ניתוחים ובדיקות מיוחדות.
בכל יום מתבצעים הרבה ניתוחים ובדיקות מיוחדות בבית החולים (כמו MRI, CT, או בדיקות פולשניות). גם אם אתם מאושפזים ואמרו לכם שמחר יבצעו לכם בדיקה מסויימת, או אמרו לכם להיות בצום מחצות כי מחר יהיה ניתוח, צריך לזכור שיש מקרים דחופים, וכידוע אין דבר דחוף יותר ממקרה דחוף. לכן אל תתפלאו לשמוע שהניתוח המתוכנן שלכבודו התאשפזתם נדחה למחר.

5. תורנים במחלקות.
בערך בשעה 16:00 מתחילה התורנות. למבקרים יש נטיה לפנות לרופא התורן ולשאול אותו על מצבו המדוייק של חולה זה או אחר. צריך לזכור שיתכן ומדובר ברופא של המחלקה שלא בהכרח מכיר לעומק את מצבו של כל מטופל (כי יש כמה רופאים וכל אחד אחראי על מטופלים אחרים), או שהוא נורא עסוק בעבודות התורנות.

יכול גם להיות שמדובר בתורן חוץ שכלל לא עבד במחלקה בבוקר ואז הכרותו עם המטופל עוד יותר שטחית. בקיצור, אם יש שאלות, אל תתפלאו אם יגידו לכם לשאול את האחיות או לבוא למחרת בבוקר.

6. אוכל.
זה לא בית מלון. האוכל בבתי החולים סביר ולא תישארו רעבים, אבל לא תוכלו לוותר על הקפיטריה, החותנת, ומקדונלדס. בעצם, ותרו על החותנת.

7. עובדת סוציאלית / שיקום.
כשמדובר במטופל קשיש לפעמים מחכים להעברתו לשיקום או לטיפול בבית אבות סיעודי, התאמת התנאים בבית, הוצאת אפוטרופוס וכל מיני סידורים בירוקרטיים.

מי שצריך לסייע בתהליכים הוא העובדת הסוציאלית של המחלקה. אבל כאן אתם צריכים לזכור שמי שמחכה שיסדרו בשבילו דברים יכול לחכות הרבה זמן. כאן המקום שלכם להיות אקטיביים, לתפוס את העו"ס לשיחה, לקבל הנחיות ולהתחיל להתרוצץ בעצמכם. אלא אם כן אתם רוצים לגלות שהמקום הפנוי היחיד בשביל השיקום של אביכם הוא המכון לפיזיותרפיה בחאן יונס.

8. מכתב סיכום.
אז אמרו לכם שאתם משתחררים היום? יופי. צריך לחכות לסוף הבירור, לתשובות אחרונות של בדיקות הדם, לסוף העבודות של המתמחים, לכתיבת מכתב השחרור, ולחתימה עליו. וזה יקרה בערך בשעה 16:00. לא לפני.

9. זמן אשפוז ובקרי הקופה.
אם נדמה לכם שהדבר היחיד שקובע את זמן האשפוז הוא הזמן שלוקח לרופאים לבצע את הבירור או לטפל בכם עד להחלמה, אז אתם טועים. מה שקובע זה העומס במחלקות ובקרי הקופה.

התפקיד של בקרי הקופה הוא לעבור במחלקות ולבדוק אם יש סיבה להמשך האשפוז של חברי הקופה שלהם ואם יש סיבה לביצוע כל מני בדיקות ובירורים במסגרת בית החולים. אם הם מחליטים שהאשפוז/הבירור מיותר, הם יתחילו ללחוץ לשחרר אתכם מבית החולים מהר.

10. המסדרון.
כן. הזקנה מנהריה חיה היטב גם במרכז הארץ. בכל בית חולים יש מקום מוכן בחדרי האוכל ובמסדרונות עבור מטופלים. ככל שאתה לבד יותר, ככל שאתה בעונת השפעת וככל שהגעת מאוחר יותר, כך עולה הסיכוי שלך להתחיל את האשפוז במסדרון. אם יש לך מזל תעבור מהר לאחד החדרים (אבל שם יש עוד שני אנשים עם מוניטורים מצפצפים, וגם זה לא שוס). בקיצור, כמו שאמרתי כבר – זה לא בית מלון.

אני מקווה שעכשיו אתם יודעים טוב יותר למה לצפות. יש לכם עוד דוגמאות? הוסיפו אותן בתגובות.

• רשימה זו היא חלק מפרוייקט "כתיבה קבוצתית: עשרה".
• לצערי, רשימת התפוצה של אתר זה נמחקה. לקבלת דואר אלקטרוני על עדכונים חשובים יש להרשם לרשימת התפוצה.