בשבועות האחרונים ישנה התעוררות חולפת של כתבות בערוצי מדיה שונים בנושא טיפול נפשי ברשת. אחת הסיבות להתעוררות הזו (אני מניח) היא פעילותם הנמרצת של מערך יחסי הציבור של שיבא, בעקבות המרפאה החדשה שפתחנו לטיפול נפשי מקוון. אבל הדיווח לצערי נוטה לעסוק בחלקים הפופולריים יותר והפיקנטים של הטיפול ופחות בפוטנציאל של טיפול נפשי מקוון להיות גורם מדרבן עבור כל תחום הטיפול.

באופן אישי אני עוסק בטיפול מקוון כבר מספר שנים. ניהלתי ואני עדיין מנהל את פורום פסיכיאטריה באתר Ynet, יש לי בלוג בנושא פסיכיאטריה וטכנולוגיה בשנים האחרונות (יש שם המון מידע במגוון נושאים, מומלץ לקרוא), ואנחנו מטפלים ביחידה לטיפול מקוון במרכז רזולוציה באנשים מכל העולם באמצעות סקייפ. לאחרונה, פתחנו בבית חולים שיבא את מרפאת עידן לטיפול נפשי מקוון שאני עומד בראשה, אשר מנסה להכניס מודלים של טיפול מקוון לעבודת הפסיכיאטריה במרפאות הציבוריות.

דברים שחשוב לדעת על טיפול נפשי ברשת

טלהפסיכיאטריה (טיפול נפשי מרחוק) הוא לא תחום חדש. למעשה, יעוץ נפשי באמצעות טלפון קיים כבר משנות ה 40 של המאה הקודמת, והפעם הראשונה שבה יישמו טלהפסיכיאטריה באמצעות וידאו היתה בשנת 1959 בנברסקה בארה"ב, ע"מ לתת שירותי פסיכיאטריה לבית חולים פסיכיאטרי מרוחק. היום, ישנן שיטות רבות לתמיכה וטיפול נפשי ברשת. באמצעות תכתובת מייל, באמצעות פורומים למענה על שאלות וטיפול, באמצעות צ'אט, אתרים ממוחשבים שמחליפים טיפול פסיכולוגי ממוקד לדוגמא לחרדה או הפרעות שינה וכמובן גם טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי ברשת באמצעות תוכנות וידאו כמו סקייפ.

מרבית הדיווחים בתקשורת עוסקים בעיקר בהבדל בין טיפול דרך סקייפ לטיפול פנים אל פנים במרפאה של הפסיכיאטר או הפסיכולוג. ברור שטיפול מרחוק יחול לתת מענה לאנשים שגרים במקום שבו אין אנשי טיפול. הטיפול מרחוק יתן מענה לאנשים שיש להם מגבלת תנועה בגלל מחלה או גיל. הטיפול יכול לסייע בנושא של לוחות זמנים וגם מוריד עלויות (גם כי לא צריך לנסוע, לחנות ולהעביר זמן בכבישים). הטיפול הנפשי ברשת יכול לתת גישה וזמינות שטיפול אופליין לא יכולים תמיד לתת.

האם טיפול פסיכולוגי ברשת אפשרי?

הדבר השני שכולם עוסקים בו הוא הדיון בקשר הטיפולי שמתקיים או לא תמיד מתקיים כאשר מתבצעת שיחה באמצעות סקייפ. יש פסיכולוגים שטוענים לדוגמא שהמדיום האולטימטיבי לטיפול אנליטי הוא טיפול באמצעות כתיבה באינטרנט, כיוון שאז הדבר היחיד שמגיע למטפל הוא המילים של המטופל. אני חושב שתקשורת אנושית מורכבת יותר ולכן טיפול נפשי ברשת יכול להתבצע באמצעות תוכנות וידאו כמו סקייפ שמשמרות את מרבית תכונות התקשורת שלנו בפגישה פיסית. הדיון מתמקד בשאלה האם נוצר קשר טיפולי? האם אפשר להביא אמפתיה, או האם אפשר להרגיש בטיפול ברשת?

התשובה לכך היא כמובן מורכבת מפני שכמו בכל טיפול עם פסיכולוג או פסיכיאטר – לא תמיד המטופל והמטפל יוצרים ברית טיפולית טובה. לפעמים עצמת הרגשות שמועברת בסקייפ גבוהה בהרבה מכל דבר שאותו מטופל היה יכול להביע בפגישה בחדר של הפסיכיאטר. לעומת זאת יש אנשים שהשימוש ברשת מרתיע אותם עד כדי כך שהם לא מסוגלים להביע רגש או להרגיש משהו. אני חושב שהרשת מציעה לנו דברים חדשים שגם אם הם על חשבון דברים אחרים, עדיין יש לטיפול כזה זכות קיום. גם הטכנופוביה משחקת פה תפקיד, אבל יש אחרים שהיא לא משחקת אצלהם תפקיד כלל.

אבל למה טוב טיפול נפשי ברשת?

הבעיה עם כתבות על טיפול נפשי ברשת היא המודלים שאנחנו משווים אליהם. אני חושב שלא צריך להשוות טיפול בחדר הפסיכולוג לטיפול פסיכולוגי באמצעות סקייפ. כלומר, אפשר, אבל זה מאד מצמצם את מה שטיפול כזה יכול לעשות. תחשבו על מודלים חדשים לגמרי של טיפול – ואז תשוו. נניח מטופל שאתה רואה 3 פעמים בשבוע לרבע שעה במקום פעם בשבוע לחמישים דקות. או מטופל אחר שאתה מקבל דו"ח ממוחשב של מצב הרוח שלו לאורך שעות היממה במשך הזמן מאז שהוא התחיל טיפול תרופתי באמצעות אפליקציית אייפון. הרי זה משנה באופן מוחלט את דרך העבודה של הפסיכיאטר כשהוא בא לעשות מעקב תרופתי או של הפסיכולוג כשהוא משוחח עם מטופל.

היום, כשמדברים על טיפול נפשי ברשת אנחנו משכפלים את המודל הישן ושמים אותו באינטרנט. זה אולי חשוב על מנת להנגיש את הטיפול ולהגביר את הזמינות שלו. אבל זו לא פריצת הדרך. כשאני חושב על טיפול נפשי ברשת אני חושב על איך לנצל את הרשת באמת כדי לשפר את הטיפול, ולא כדי לשכפל אותו. איך לקחת את התכונות של הרשת ולהפוך אותן לכוח מניע שיגרום לטיפולים זמינים יותר, נגישים יותר אבל בעיקר טובים יותר.

האם אתם יכולים לחשוב על דוגמאות ורעיונות לשילוב פוטנציאלי כזה?